وَٱلۡكِتَٰبِ ٱلۡمُبِينِ﴿٢﴾
22 (שבועה) בספר המבאר (את כל הדברים).
إِنَّآ أَنزَلۡنَٰهُ فِي لَيۡلَةٖ مُّبَٰرَكَةٍۚ إِنَّا كُنَّا مُنذِرِينَ﴿٣﴾
33 אכן הורדנוהו בלילה המבורך, ואכן תמיד שלחנו הזהרות.
فِيهَا يُفۡرَقُ كُلُّ أَمۡرٍ حَكِيمٍ﴿٤﴾
44 בו (בלילה), מובהרים כל הדברים.
أَمۡرٗا مِّنۡ عِندِنَآۚ إِنَّا كُنَّا مُرۡسِلِينَ﴿٥﴾
55 על-פי פקודתנו, מאז ומתמיד שלחנו מסרים
رَحۡمَةٗ مِّن رَّبِّكَۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلسَّمِيعُ ٱلۡعَلِيمُ﴿٦﴾
66 ברחמים מאת ריבונך, כי הוא הכול שומע והכול יודע.
رَبِّ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَيۡنَهُمَآۖ إِن كُنتُم مُّوقِنِينَ﴿٧﴾
77 ריבון השמים וכל אשר ביניהם, ואם רק הייתם מאמינים בצדק
لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ يُحۡيِۦ وَيُمِيتُۖ رَبُّكُمۡ وَرَبُّ ءَابَآئِكُمُ ٱلۡأَوَّلِينَ﴿٨﴾
88 אין אלוה זולתו, המחיה והממית, והוא ריבונכם וריבון אבותיכם שמימי קדם.
بَلۡ هُمۡ فِي شَكّٖ يَلۡعَبُونَ﴿٩﴾
99 ואולם הם (אשר כפרו) משתעשעים בפקפוקיהם.
فَٱرۡتَقِبۡ يَوۡمَ تَأۡتِي ٱلسَّمَآءُ بِدُخَانٖ مُّبِينٖ﴿١٠﴾
1010 לכן חכה ליום בו השמים יביאו עננים כבדים של עשן,
يَغۡشَى ٱلنَّاسَۖ هَٰذَا عَذَابٌ أَلِيمٞ﴿١١﴾
1111 אשר יכסה את האנשים. וזה אכן יהיה עונש כואב.
رَّبَّنَا ٱكۡشِفۡ عَنَّا ٱلۡعَذَابَ إِنَّا مُؤۡمِنُونَ﴿١٢﴾
1212 אז הם יגידו: “ריבוננו! הסר מעלינו את העונש, מפני שאנחנו מאמינים!”.
أَنَّىٰ لَهُمُ ٱلذِّكۡرَىٰ وَقَدۡ جَآءَهُمۡ رَسُولٞ مُّبِينٞ﴿١٣﴾
1313, הכיצד תהיה להם התזכורת, לאחר שכבר בא אליהם שליח שהזהיר אותם באופן ברור,
ثُمَّ تَوَلَّوۡاْ عَنۡهُ وَقَالُواْ مُعَلَّمٞ مَّجۡنُونٌ﴿١٤﴾
1414 והם סובבו לו גב ואמרו: “הוא משוגע אשר למד מאחרים”.
إِنَّا كَاشِفُواْ ٱلۡعَذَابِ قَلِيلًاۚ إِنَّكُمۡ عَآئِدُونَ﴿١٥﴾
1515 אך אפילו אם היינו מקלים עליכם את העונש לזמן מה, אתם שוב תחזרו (לכפירה ולכחש).
يَوۡمَ نَبۡطِشُ ٱلۡبَطۡشَةَ ٱلۡكُبۡرَىٰٓ إِنَّا مُنتَقِمُونَ﴿١٦﴾
1616 ביום ההוא ננחית את המכה הגדולה, אנו ננקום.
۞ وَلَقَدۡ فَتَنَّا قَبۡلَهُمۡ قَوۡمَ فِرۡعَوۡنَ وَجَآءَهُمۡ رَسُولٞ كَرِيمٌ﴿١٧﴾
1717 וכבר ניסינו לפניהם את עמו של פרעה, כאשר בא אליהם שליח נכבד
أَنۡ أَدُّوٓاْ إِلَيَّ عِبَادَ ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُمۡ رَسُولٌ أَمِينٞ﴿١٨﴾
1818 אשר אמר להם: “תנו (שחררו) לי את עבדי אללה, כי שליח נאמן אני לכם”.
وَأَن لَّا تَعۡلُواْ عَلَى ٱللَّهِۖ إِنِّيٓ ءَاتِيكُم بِسُلۡطَٰنٖ مُّبِينٖ﴿١٩﴾
1919 ואל תתנשאו על אללה, כי הנה באתי אליכם בהוכחות ברורות.
وَإِنِّي عُذۡتُ بِرَبِّي وَرَبِّكُمۡ أَن تَرۡجُمُونِ﴿٢٠﴾
2020 ואני בקשתי מחסה אצל ריבוני וריבונכם שלא תרגמו אותי (באבנים)
وَإِن لَّمۡ تُؤۡمِنُواْ لِي فَٱعۡتَزِلُونِ﴿٢١﴾
2121 ואם אינכם מאמינים לי, הרפו ממני.
فَدَعَا رَبَّهُۥٓ أَنَّ هَٰٓؤُلَآءِ قَوۡمٞ مُّجۡرِمُونَ﴿٢٢﴾
2222אז קרא אל ריבונו: אלה עם של כופרים מכחשים.
فَأَسۡرِ بِعِبَادِي لَيۡلًا إِنَّكُم مُّتَّبَعُونَ﴿٢٣﴾
2323 (והשרה לו ריבונו)”הוצא את עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם,
وَٱتۡرُكِ ٱلۡبَحۡرَ رَهۡوًاۖ إِنَّهُمۡ جُندٞ مُّغۡرَقُونَ﴿٢٤﴾
2424 והשאר את הים חצוי, כי מאחוריכם יטבעו החיילים (של פרעה)
كَمۡ تَرَكُواْ مِن جَنَّٰتٖ وَعُيُونٖ﴿٢٥﴾
2525 הם השאירו (מאחוריהם) שפע של גנים ומעיינות,
وَزُرُوعٖ وَمَقَامٖ كَرِيمٖ﴿٢٦﴾
2626 שדות תבואה ומשכנים מפוארים.
وَنَعۡمَةٖ كَانُواْ فِيهَا فَٰكِهِينَ﴿٢٧﴾
2727 ותענוגות אשר היו בהם צוחקים (מרוב נועם).
كَذَٰلِكَۖ وَأَوۡرَثۡنَٰهَا قَوۡمًا ءَاخَرِينَ﴿٢٨﴾
2828 כך היה, ואנו הורשנו כל זאת לבני עם אחר.
فَمَا بَكَتۡ عَلَيۡهِمُ ٱلسَّمَآءُ وَٱلۡأَرۡضُ وَمَا كَانُواْ مُنظَرِينَ﴿٢٩﴾
2929 ולא בכו עליהם השמים והארץ, ולא ניתנה להם שהות.
وَلَقَدۡ نَجَّيۡنَا بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ مِنَ ٱلۡعَذَابِ ٱلۡمُهِينِ﴿٣٠﴾
3030 וכבר חילצנו את בני-ישראל מהעונש המשפיל,
مِن فِرۡعَوۡنَۚ إِنَّهُۥ كَانَ عَالِيٗا مِّنَ ٱلۡمُسۡرِفِينَ﴿٣١﴾
3131 מידי פרעה אשר היה מתייהר ומן המשחיתים.
وَلَقَدِ ٱخۡتَرۡنَٰهُمۡ عَلَىٰ عِلۡمٍ عَلَى ٱلۡعَٰلَمِينَ﴿٣٢﴾
3232 (ובזמנם) בחרנו בהם במודע מבין כל העולמים.
وَءَاتَيۡنَٰهُم مِّنَ ٱلۡأٓيَٰتِ مَا فِيهِ بَلَٰٓؤٞاْ مُّبِينٌ﴿٣٣﴾
3333 וכבר נתנו להם אותות בהירים אשר היו מבחן עבורם.
إِنَّ هَٰٓؤُلَآءِ لَيَقُولُونَ﴿٣٤﴾
3434 אך אלה (שכפרו) אומרים:
إِنۡ هِيَ إِلَّا مَوۡتَتُنَا ٱلۡأُولَىٰ وَمَا نَحۡنُ بِمُنشَرِينَ﴿٣٥﴾
3535 “אנחנו נמות פעם אחת ולא נקום לתחייה,
فَأۡتُواْ بِـَٔابَآئِنَآ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ﴿٣٦﴾
3636 הביאו נא את אבותינו (שכבר מתו מזמן) אם אתם צודקים”.
أَهُمۡ خَيۡرٌ أَمۡ قَوۡمُ تُبَّعٖ وَٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِمۡ أَهۡلَكۡنَٰهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ مُجۡرِمِينَ﴿٣٧﴾
3737 האם הם טובים יותר מאנשי “תובע” ומאלה אשר באו לפניהם, ואשר הכחדנו אותם משום שהיו כופרים מכחשים?
وَمَا خَلَقۡنَا ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ وَمَا بَيۡنَهُمَا لَٰعِبِينَ﴿٣٨﴾
3838 לא בראנו לשווא את השמים ואת הארץ ואת כל מה שביניהם.
مَا خَلَقۡنَٰهُمَآ إِلَّا بِٱلۡحَقِّ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَهُمۡ لَا يَعۡلَمُونَ﴿٣٩﴾
3939 לא בראנו אותם אלא בצדק, אך רובם אינם יודעים.
إِنَّ يَوۡمَ ٱلۡفَصۡلِ مِيقَٰتُهُمۡ أَجۡمَعِينَ﴿٤٠﴾
4040 אכן יום הדין נועד לכולם
يَوۡمَ لَا يُغۡنِي مَوۡلًى عَن مَّوۡلٗى شَيۡـٔٗا وَلَا هُمۡ يُنصَرُونَ﴿٤١﴾
4141 יום שבו לא יועיל אדון לנתיניו בכלום, והמה לא יוכלו להינצל,
إِلَّا مَن رَّحِمَ ٱللَّهُۚ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلرَّحِيمُ﴿٤٢﴾
4242 אלא רק מי שירחם עליו אללה, כי הוא העזוז והרחום.
إِنَّ شَجَرَتَ ٱلزَّقُّومِ﴿٤٣﴾
4343 הנה “עץ הזקום”,
طَعَامُ ٱلۡأَثِيمِ﴿٤٤﴾
4444 מאכל הרעים,
كَٱلۡمُهۡلِ يَغۡلِي فِي ٱلۡبُطُونِ﴿٤٥﴾
4545 והוא כמתכת יצוקה הבוערת בבטן
كَغَلۡيِ ٱلۡحَمِيمِ﴿٤٦﴾
4646 בוערת כמו מים רותחים.
خُذُوهُ فَٱعۡتِلُوهُ إِلَىٰ سَوَآءِ ٱلۡجَحِيمِ﴿٤٧﴾
4747 קחו אותו ואל מעמקי הגיהינום השליכוהו,
ثُمَّ صُبُّواْ فَوۡقَ رَأۡسِهِۦ مِنۡ عَذَابِ ٱلۡحَمِيمِ﴿٤٨﴾
4848 לאחר מכן שיפכו על ראשו את עונש המים הרותחים.
ذُقۡ إِنَّكَ أَنتَ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡكَرِيمُ﴿٤٩﴾
4949 טעם את העונש, אתה הוא העצום המכובד
إِنَّ هَٰذَا مَا كُنتُم بِهِۦ تَمۡتَرُونَ﴿٥٠﴾
5050 הנה זה הוא אשר הייתם מטילים ספק בו.
إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي مَقَامٍ أَمِينٖ﴿٥١﴾
5151 אך היראים יהיו במקום מבטחים,
فِي جَنَّٰتٖ وَعُيُونٖ﴿٥٢﴾
5252 בגנות ומעיינות,
يَلۡبَسُونَ مِن سُندُسٖ وَإِسۡتَبۡرَقٖ مُّتَقَٰبِلِينَ﴿٥٣﴾
5353 ילבשו משי וקטיפה וינוחו זה מול זה,
كَذَٰلِكَ وَزَوَّجۡنَٰهُم بِحُورٍ عِينٖ﴿٥٤﴾
5454 נוסף לכל זה, נשיא אותם ליפות העין (עם עור עדיו).
يَدۡعُونَ فِيهَا بِكُلِّ فَٰكِهَةٍ ءَامِنِينَ﴿٥٥﴾
5555 והם יתענגו בגן העדן על כל מיני פיחת, בשלווה ובבטחה.
لَا يَذُوقُونَ فِيهَا ٱلۡمَوۡتَ إِلَّا ٱلۡمَوۡتَةَ ٱلۡأُولَىٰۖ وَوَقَىٰهُمۡ عَذَابَ ٱلۡجَحِيمِ﴿٥٦﴾
5656 הם לא יטעמו עוד מוות מלבד המוות הראשון. אללה ישמור אותם מעונש הגיהינום.
فَضۡلٗا مِّن رَّبِّكَۚ ذَٰلِكَ هُوَ ٱلۡفَوۡزُ ٱلۡعَظِيمُ﴿٥٧﴾
5757 בחסד מאת ריבונך, וזוהי הזכייה האדירה.
فَإِنَّمَا يَسَّرۡنَٰهُ بِلِسَانِكَ لَعَلَّهُمۡ يَتَذَكَّرُونَ﴿٥٨﴾
5858 אכן הורדנו אותו אליך בלשונך, למען יזכרו
فَٱرۡتَقِبۡ إِنَّهُم مُّرۡتَقِبُونَ﴿٥٩﴾
5959 המתן, אז המתן, גם הם ממתינים