الٓمٓصٓ﴿١﴾
11 אלף.לאם.מים.סאד.
كِتَٰبٌ أُنزِلَ إِلَيۡكَ فَلَا يَكُن فِي صَدۡرِكَ حَرَجٞ مِّنۡهُ لِتُنذِرَ بِهِۦ وَذِكۡرَىٰ لِلۡمُؤۡمِنِينَ﴿٢﴾
22 ספר (הקוראן) הורד אליך (מוחמד), ואל יהיה שום ספק בלבך בו, והוא ניתן לך כדי להזהיר בו (את האנשים), והזכרה למאמינים.
ٱتَّبِعُواْ مَآ أُنزِلَ إِلَيۡكُم مِّن رَّبِّكُمۡ وَلَا تَتَّبِعُواْ مِن دُونِهِۦٓ أَوۡلِيَآءَۗ قَلِيلٗا مَّا تَذَكَّرُونَ﴿٣﴾
33 לכו בעקבות מה שהורד אליכם מריבונכם, ואל תקבעו מלבדו אדונים לכם. מעט אלה הנזכרים.
وَكَم مِّن قَرۡيَةٍ أَهۡلَكۡنَٰهَا فَجَآءَهَا بَأۡسُنَا بَيَٰتًا أَوۡ هُمۡ قَآئِلُونَ﴿٤﴾
44 וכמה (רבות) הן הערים אשר הכחדנו. עונשנו פקד אותן, בלילה כשהם ישנים, או בשעת מנוחת הצהריים.
فَمَا كَانَ دَعۡوَىٰهُمۡ إِذۡ جَآءَهُم بَأۡسُنَآ إِلَّآ أَن قَالُوٓاْ إِنَّا كُنَّا ظَٰلِمِينَ﴿٥﴾
55 ואז כשעונשנו בא עליהם הם קראו, “אכן היינו מקפחים!!!”.
فَلَنَسۡـَٔلَنَّ ٱلَّذِينَ أُرۡسِلَ إِلَيۡهِمۡ وَلَنَسۡـَٔلَنَّ ٱلۡمُرۡسَلِينَ﴿٦﴾
66 (ביום הדין) נשאל את אלה אשר נשלחו שליחים אליהן, ונשאל את השליחים (על מעשיהם).
فَلَنَقُصَّنَّ عَلَيۡهِم بِعِلۡمٖۖ وَمَا كُنَّا غَآئِبِينَ﴿٧﴾
77 בכל זאת, אנו נספר (לכל בני אדם) את מעשיהם ביודעין, ומעולם לא היינו רחוקים מהם.
وَٱلۡوَزۡنُ يَوۡمَئِذٍ ٱلۡحَقُّۚ فَمَن ثَقُلَتۡ مَوَٰزِينُهُۥ فَأُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡمُفۡلِحُونَ﴿٨﴾
88 יישקלו ביום ההוא (מעשי בני האדם) במשקל הצדק, ואלה שמשקלם (של המעשים הטובים) יהיה כבד, הם יהיו המצליחים.
وَمَنۡ خَفَّتۡ مَوَٰزِينُهُۥ فَأُوْلَٰٓئِكَ ٱلَّذِينَ خَسِرُوٓاْ أَنفُسَهُم بِمَا كَانُواْ بِـَٔايَٰتِنَا يَظۡلِمُونَ﴿٩﴾
99 אולם אלה שמשקלם (של המעשים הטובים) יהיה קל, אלה הם שאיבדו את נפשותיהם על-ידי כפירתם באותותינו.
وَلَقَدۡ مَكَّنَّٰكُمۡ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَجَعَلۡنَا لَكُمۡ فِيهَا مَعَٰيِشَۗ قَلِيلٗا مَّا تَشۡكُرُونَ﴿١٠﴾
1010 אכן נתנו לכם לשלוט בארץ וסיפקנו לכם בה מחייה, אך מעט הם המודים (לאללה).
وَلَقَدۡ خَلَقۡنَٰكُمۡ ثُمَّ صَوَّرۡنَٰكُمۡ ثُمَّ قُلۡنَا لِلۡمَلَٰٓئِكَةِ ٱسۡجُدُواْ لِأٓدَمَ فَسَجَدُوٓاْ إِلَّآ إِبۡلِيسَ لَمۡ يَكُن مِّنَ ٱلسَّٰجِدِينَ﴿١١﴾
1111 וכבר בראנו אתכם, ואחר כך עיצבנו אתכם (בצורה היפה ביותר), וציווינו את המלאכים לסגוד (לאות כבוד) לאדם, והם סגדו, מלבד איבליס (השטן שהתמרד והיה מהשדים) שלא היה בין הסוגדים.
قَالَ مَا مَنَعَكَ أَلَّا تَسۡجُدَ إِذۡ أَمَرۡتُكَۖ قَالَ أَنَا۠ خَيۡرٞ مِّنۡهُ خَلَقۡتَنِي مِن نَّارٖ وَخَلَقۡتَهُۥ مِن طِينٖ﴿١٢﴾
1212 אמר (אללה), “מה מנע ממך שלא תסגוד כאשר ציוויתי אותך?” אמר, “אני טוב ממנו. בראת אותי מאש ובראת אותו מטין”
قَالَ فَٱهۡبِطۡ مِنۡهَا فَمَا يَكُونُ لَكَ أَن تَتَكَبَّرَ فِيهَا فَٱخۡرُجۡ إِنَّكَ مِنَ ٱلصَّٰغِرِينَ﴿١٣﴾
1313 אמר (אללה), “אם כך, רד ממנו(מגן העדן), כי אסור לך להיות שחצן בו. וצא! ותהיה מהבזויים”.
قَالَ أَنظِرۡنِيٓ إِلَىٰ يَوۡمِ يُبۡعَثُونَ﴿١٤﴾
1414 אמר (השטן)”תן לי שהות עד יום תחיית- המתים.”
قَالَ إِنَّكَ مِنَ ٱلۡمُنظَرِينَ﴿١٥﴾
1515 אמר (אללה) “אתה מאלה אשר ניתנת להם השהות”.
قَالَ فَبِمَآ أَغۡوَيۡتَنِي لَأَقۡعُدَنَّ لَهُمۡ صِرَٰطَكَ ٱلۡمُسۡتَقِيمَ﴿١٦﴾
1616 אמר(השטן)”בשל מה שבחנת אותי, כך אשב אני לארוב להם(כדי להדיח אותם) בדרך הישר שלך.
ثُمَّ لَأٓتِيَنَّهُم مِّنۢ بَيۡنِ أَيۡدِيهِمۡ وَمِنۡ خَلۡفِهِمۡ وَعَنۡ أَيۡمَٰنِهِمۡ وَعَن شَمَآئِلِهِمۡۖ وَلَا تَجِدُ أَكۡثَرَهُمۡ شَٰكِرِينَ﴿١٧﴾
1717 ואז אבוא אליהם מבין ידיהם ומאחוריהם ומימינם ומשמאלם,(אוכיח לך ש-) ולא תמצא שרובם מודים לך”.
قَالَ ٱخۡرُجۡ مِنۡهَا مَذۡءُومٗا مَّدۡحُورٗاۖ لَّمَن تَبِعَكَ مِنۡهُمۡ لَأَمۡلَأَنَّ جَهَنَّمَ مِنكُمۡ أَجۡمَعِينَ﴿١٨﴾
1818 (אללה) אמר “צא מכאן ארור ומנודה! אני אכן אמלא את הגיהינום בך ובכל אלה ההולכים בעקבותיך, מכם כולכם תקובצו ״.
وَيَٰٓـَٔادَمُ ٱسۡكُنۡ أَنتَ وَزَوۡجُكَ ٱلۡجَنَّةَ فَكُلَا مِنۡ حَيۡثُ شِئۡتُمَا وَلَا تَقۡرَبَا هَٰذِهِ ٱلشَّجَرَةَ فَتَكُونَا مِنَ ٱلظَّٰلِمِينَ﴿١٩﴾
1919 הוי אדם! שכון בגן העדן אתה ואשתך, ואכלו מכל אשר תרצו, אך אל תתקרבו אל העץ הזה, כדי שלא תהיו מן המקפחים.”
فَوَسۡوَسَ لَهُمَا ٱلشَّيۡطَٰنُ لِيُبۡدِيَ لَهُمَا مَا وُۥرِيَ عَنۡهُمَا مِن سَوۡءَٰتِهِمَا وَقَالَ مَا نَهَىٰكُمَا رَبُّكُمَا عَنۡ هَٰذِهِ ٱلشَّجَرَةِ إِلَّآ أَن تَكُونَا مَلَكَيۡنِ أَوۡ تَكُونَا مِنَ ٱلۡخَٰلِدِينَ﴿٢٠﴾
2020 השטן לחש להם כדי להראות להם את ערוותם אשר נסתרו מהם, ואמר, ״ לא אסר ריבונכם עליכם להתקרב אל העץ אלא כי תהיו מלאכים או תחיו בה עדי עד”.
وَقَاسَمَهُمَآ إِنِّي لَكُمَا لَمِنَ ٱلنَّٰصِحِينَ﴿٢١﴾
2121 הוא נשבע להם ואמר “אני רוצה (רק) טוב עבורכם”.
فَدَلَّىٰهُمَا بِغُرُورٖۚ فَلَمَّا ذَاقَا ٱلشَّجَرَةَ بَدَتۡ لَهُمَا سَوۡءَٰتُهُمَا وَطَفِقَا يَخۡصِفَانِ عَلَيۡهِمَا مِن وَرَقِ ٱلۡجَنَّةِۖ وَنَادَىٰهُمَا رَبُّهُمَآ أَلَمۡ أَنۡهَكُمَا عَن تِلۡكُمَا ٱلشَّجَرَةِ وَأَقُل لَّكُمَآ إِنَّ ٱلشَّيۡطَٰنَ لَكُمَا عَدُوّٞ مُّبِينٞ﴿٢٢﴾
2222 והוא הכשילם בעורמתו. וכאשר הם טעמו מן העץ עלתה להם ערוותם, אז הם החלו לכסות את ערוותם מהעלים של גן העדן. אז קרא אליהם ריבונם “האם לא אסרתי עליכם להתקרב אל העץ הזה, והלא אמרתי לכם כי השטן הוא אויבכם המובהק?”
قَالَا رَبَّنَا ظَلَمۡنَآ أَنفُسَنَا وَإِن لَّمۡ تَغۡفِرۡ لَنَا وَتَرۡحَمۡنَا لَنَكُونَنَّ مِنَ ٱلۡخَٰسِرِينَ﴿٢٣﴾
2323 אמרו “ריבוננו! קיפחנו את עצמנו ואם לא תסלח לנו ולא תרחם עלינו, נהיה מן האובדים.”
قَالَ ٱهۡبِطُواْ بَعۡضُكُمۡ لِبَعۡضٍ عَدُوّٞۖ وَلَكُمۡ فِي ٱلۡأَرۡضِ مُسۡتَقَرّٞ وَمَتَٰعٌ إِلَىٰ حِينٖ﴿٢٤﴾
2424 אמר (אללה), “רדו (אל הארץ) והיו אויבים זה לזה, ובארץ תחיו ותיהנו למועד מסוים ״.
قَالَ فِيهَا تَحۡيَوۡنَ وَفِيهَا تَمُوتُونَ وَمِنۡهَا تُخۡرَجُونَ﴿٢٥﴾
2525 אמר, “ושם תחיו ושם תמותו ומתוכה תוצאו (ביום תחיית-המתים)”.
يَٰبَنِيٓ ءَادَمَ قَدۡ أَنزَلۡنَا عَلَيۡكُمۡ لِبَاسٗا يُوَٰرِي سَوۡءَٰتِكُمۡ وَرِيشٗاۖ وَلِبَاسُ ٱلتَّقۡوَىٰ ذَٰلِكَ خَيۡرٞۚ ذَٰلِكَ مِنۡ ءَايَٰتِ ٱللَّهِ لَعَلَّهُمۡ يَذَّكَّرُونَ﴿٢٦﴾
2626 הוי בני האדם! הורדנו לכם לבוש אשר יכסה את ערוותכם, וקישוט, אך טוב מזה הוא לבוש היראה (את אללה), כי הוא מאותות אללה, למען יזכרו.
يَٰبَنِيٓ ءَادَمَ لَا يَفۡتِنَنَّكُمُ ٱلشَّيۡطَٰنُ كَمَآ أَخۡرَجَ أَبَوَيۡكُم مِّنَ ٱلۡجَنَّةِ يَنزِعُ عَنۡهُمَا لِبَاسَهُمَا لِيُرِيَهُمَا سَوۡءَٰتِهِمَآۚ إِنَّهُۥ يَرَىٰكُمۡ هُوَ وَقَبِيلُهُۥ مِنۡ حَيۡثُ لَا تَرَوۡنَهُمۡۗ إِنَّا جَعَلۡنَا ٱلشَّيَٰطِينَ أَوۡلِيَآءَ لِلَّذِينَ لَا يُؤۡمِنُونَ﴿٢٧﴾
2727 הוי בני האדם! אל יפתה אתכם השטן כפי שהוציא את אבותיכם מגן העדן, בהפשיטו אותם מבגדיהם למען יראה להם את ערוותם. הוא יראה אתכם הוא והמקביל לו מהיכן שלא תראו אותם. אנו עשינו את השטנים אדונים לאלה אשר לא יאמינו.
وَإِذَا فَعَلُواْ فَٰحِشَةٗ قَالُواْ وَجَدۡنَا عَلَيۡهَآ ءَابَآءَنَا وَٱللَّهُ أَمَرَنَا بِهَاۗ قُلۡ إِنَّ ٱللَّهَ لَا يَأۡمُرُ بِٱلۡفَحۡشَآءِۖ أَتَقُولُونَ عَلَى ٱللَّهِ مَا لَا تَعۡلَمُونَ﴿٢٨﴾
2828 ואם עשו את התועבות יאמרו “כך מצאנו את אבותינו עושים, ואללה ציווה אותנו לעשות כך”. אמור, “אללה לא יצווה על מעשי התועבות. התאמרו על אללה את אשר לא תדעו?”
قُلۡ أَمَرَ رَبِّي بِٱلۡقِسۡطِۖ وَأَقِيمُواْ وُجُوهَكُمۡ عِندَ كُلِّ مَسۡجِدٖ وَٱدۡعُوهُ مُخۡلِصِينَ لَهُ ٱلدِّينَۚ كَمَا بَدَأَكُمۡ تَعُودُونَ﴿٢٩﴾
2929 אמור, “ריבוני מצווה על הצדק, והתפללו בנאמנות לאללה בכל מקום תפילה, וקראו לו בהתמסרות מלאה. כשם שברא אתכם לראשונה, כן תחזרו.
فَرِيقًا هَدَىٰ وَفَرِيقًا حَقَّ عَلَيۡهِمُ ٱلضَّلَٰلَةُۚ إِنَّهُمُ ٱتَّخَذُواْ ٱلشَّيَٰطِينَ أَوۡلِيَآءَ مِن دُونِ ٱللَّهِ وَيَحۡسَبُونَ أَنَّهُم مُّهۡتَدُونَ﴿٣٠﴾
3030 (אללה עשה את בני אדם שתי קבוצות:), חבורה אשר אותה הדריך וחבורה שעזרה עליה תעייה משום שחבריה לקחו את השטנים אדונים. מלבד אללה, והם חושבים שהם מודרכים.
۞ يَٰبَنِيٓ ءَادَمَ خُذُواْ زِينَتَكُمۡ عِندَ كُلِّ مَسۡجِدٖ وَكُلُواْ وَٱشۡرَبُواْ وَلَا تُسۡرِفُوٓاْۚ إِنَّهُۥ لَا يُحِبُّ ٱلۡمُسۡرِفِينَ﴿٣١﴾
3131 הוי בני האדם! התלבשו והתקשטו יפה כשאתם מבקרים בכל מסגד, ואכלו ושתו, אך אל תפריזו, כי אללה אינו אוהב את המפריזים.
قُلۡ مَنۡ حَرَّمَ زِينَةَ ٱللَّهِ ٱلَّتِيٓ أَخۡرَجَ لِعِبَادِهِۦ وَٱلطَّيِّبَٰتِ مِنَ ٱلرِّزۡقِۚ قُلۡ هِيَ لِلَّذِينَ ءَامَنُواْ فِي ٱلۡحَيَوٰةِ ٱلدُّنۡيَا خَالِصَةٗ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِۗ كَذَٰلِكَ نُفَصِّلُ ٱلۡأٓيَٰتِ لِقَوۡمٖ يَعۡلَمُونَ﴿٣٢﴾
3232 אמור “וכי מי אסר את הלבוש הנקי והיפה והמזון הטעים והמורשה אשר העניק (אללה) לעבדיו?” אמור “הם מורשים לאשר האמינו בעולם הזה, ורק אשר האמינו יהיו זכאים לזה ביום תחיית-המתים.” כך אנו מבהירים את האותות לאנשים אשר יודעים.
قُلۡ إِنَّمَا حَرَّمَ رَبِّيَ ٱلۡفَوَٰحِشَ مَا ظَهَرَ مِنۡهَا وَمَا بَطَنَ وَٱلۡإِثۡمَ وَٱلۡبَغۡيَ بِغَيۡرِ ٱلۡحَقِّ وَأَن تُشۡرِكُواْ بِٱللَّهِ مَا لَمۡ يُنَزِّلۡ بِهِۦ سُلۡطَٰنٗا وَأَن تَقُولُواْ عَلَى ٱللَّهِ مَا لَا تَعۡلَمُونَ﴿٣٣﴾
3333 אמור “ריבוני אסר את התועבות, בין גלויות ובין נסתרות, והחטא, והתקפת אנשים ללא הצדקה, ולשתף אלילים לאללה, ולהגיד על אללה דברים שאינכם יודעים.
وَلِكُلِّ أُمَّةٍ أَجَلٞۖ فَإِذَا جَآءَ أَجَلُهُمۡ لَا يَسۡتَأۡخِرُونَ سَاعَةٗ وَلَا يَسۡتَقۡدِمُونَ﴿٣٤﴾
3434 ולכל אומה מועד, ובהגיע מועדם, לא יוכלו לדחותו אף לא שעה, ולא להקדימו.
يَٰبَنِيٓ ءَادَمَ إِمَّا يَأۡتِيَنَّكُمۡ رُسُلٞ مِّنكُمۡ يَقُصُّونَ عَلَيۡكُمۡ ءَايَٰتِي فَمَنِ ٱتَّقَىٰ وَأَصۡلَحَ فَلَا خَوۡفٌ عَلَيۡهِمۡ وَلَا هُمۡ يَحۡزَنُونَ﴿٣٥﴾
3535 הוי בני האדם! כאשר יבואו אליכם שליחים מקרבכם למען ימסרו לכם את אותותיי, מי שהיה מהיראים ועושים את הטובות אין חשש לגורלם ולא ייעצבו.
وَٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا وَٱسۡتَكۡبَرُواْ عَنۡهَآ أُوْلَٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلنَّارِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ﴿٣٦﴾
3636 ואלה אשר התכחשו לאותותינו ודחו אותם ביהירות, אלה בעלי אש הגיהינום הם לעולם יהיו בה.
فَمَنۡ أَظۡلَمُ مِمَّنِ ٱفۡتَرَىٰ عَلَى ٱللَّهِ كَذِبًا أَوۡ كَذَّبَ بِـَٔايَٰتِهِۦٓۚ أُوْلَٰٓئِكَ يَنَالُهُمۡ نَصِيبُهُم مِّنَ ٱلۡكِتَٰبِۖ حَتَّىٰٓ إِذَا جَآءَتۡهُمۡ رُسُلُنَا يَتَوَفَّوۡنَهُمۡ قَالُوٓاْ أَيۡنَ مَا كُنتُمۡ تَدۡعُونَ مِن دُونِ ٱللَّهِۖ قَالُواْ ضَلُّواْ عَنَّا وَشَهِدُواْ عَلَىٰٓ أَنفُسِهِمۡ أَنَّهُمۡ كَانُواْ كَٰفِرِينَ﴿٣٧﴾
3737 ומי הכופר יותר מזה אשר בודה שקרים על אללה או מתכחש לאותותיו? כל אלה יקבלו את גמולם (מהעונש) ככתוב בלוח הספר (הגנוז אצל אללה), כאשר יבואו שליחינו (מלאכי המוות) אליהם להוציא את נשמתם, וישאלו אותם, “היכן הם אלה אשר הייתם קוראים ופונים אליהם מלבד אללה?” והם יאמרו, “הם זנחו אותנו”. אז יעידו על עצמם כי אכן הם כפרו.
قَالَ ٱدۡخُلُواْ فِيٓ أُمَمٖ قَدۡ خَلَتۡ مِن قَبۡلِكُم مِّنَ ٱلۡجِنِّ وَٱلۡإِنسِ فِي ٱلنَّارِۖ كُلَّمَا دَخَلَتۡ أُمَّةٞ لَّعَنَتۡ أُخۡتَهَاۖ حَتَّىٰٓ إِذَا ٱدَّارَكُواْ فِيهَا جَمِيعٗا قَالَتۡ أُخۡرَىٰهُمۡ لِأُولَىٰهُمۡ رَبَّنَا هَٰٓؤُلَآءِ أَضَلُّونَا فَـَٔاتِهِمۡ عَذَابٗا ضِعۡفٗا مِّنَ ٱلنَّارِۖ قَالَ لِكُلّٖ ضِعۡفٞ وَلَٰكِن لَّا تَعۡلَمُونَ﴿٣٨﴾
3838 אמר, “היכנסו לאש הגיהינום עם אומות של שדים ובני אנוש אשר נכנסו אליו לפניכם”. וכאשר נכנסת כל אומה תקלל את אחותה, ואז יתקבצו כולן בתוכה, תפנה האחרונה שבהן אל הראשונה ותגיד, “ריבוננו! הם אלה אשר התעו אותנו, על כן הכפל להם את עונשם באש הגיהינום”. אמר “לכל אחת מכם יוכפל, אבל אינכם יודעים?”
وَقَالَتۡ أُولَىٰهُمۡ لِأُخۡرَىٰهُمۡ فَمَا كَانَ لَكُمۡ عَلَيۡنَا مِن فَضۡلٖ فَذُوقُواْ ٱلۡعَذَابَ بِمَا كُنتُمۡ تَكۡسِبُونَ﴿٣٩﴾
3939 אז תגיד הראשונה שבהן לאחרונה “אין לכם יתרון עלינו, ולכן טעמו את העונש כגמול מעשיכם”.
إِنَّ ٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا وَٱسۡتَكۡبَرُواْ عَنۡهَا لَا تُفَتَّحُ لَهُمۡ أَبۡوَٰبُ ٱلسَّمَآءِ وَلَا يَدۡخُلُونَ ٱلۡجَنَّةَ حَتَّىٰ يَلِجَ ٱلۡجَمَلُ فِي سَمِّ ٱلۡخِيَاطِۚ وَكَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلۡمُجۡرِمِينَ﴿٤٠﴾
4040 אכן אלה אשר התכחשו לאותותינו והתייחסו אליהם ביהירות, להם לא ייפתחו שערי השמיים והם לא יכנסו לגן העדן, עד אשר יעבור הגמל בחור המחט. כך נעניש את הכופרים המכחשים.
لَهُم مِّن جَهَنَّمَ مِهَادٞ وَمِن فَوۡقِهِمۡ غَوَاشٖۚ وَكَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلظَّٰلِمِينَ﴿٤١﴾
4141 להם מגיהינום יהיה מקום מנוחה ומכסה, וכך נעניש את המקפחים.
وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ وَعَمِلُواْ ٱلصَّٰلِحَٰتِ لَا نُكَلِّفُ نَفۡسًا إِلَّا وُسۡعَهَآ أُوْلَٰٓئِكَ أَصۡحَٰبُ ٱلۡجَنَّةِۖ هُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ﴿٤٢﴾
4242 אלה אשר האמינו ועושים את הטובות, משום שאנו לא נטיל על נפש לשאת יותר מכפי יכולתה, אלה הם שוכני גן העדן לעולם.
وَنَزَعۡنَا مَا فِي صُدُورِهِم مِّنۡ غِلّٖ تَجۡرِي مِن تَحۡتِهِمُ ٱلۡأَنۡهَٰرُۖ وَقَالُواْ ٱلۡحَمۡدُ لِلَّهِ ٱلَّذِي هَدَىٰنَا لِهَٰذَا وَمَا كُنَّا لِنَهۡتَدِيَ لَوۡلَآ أَنۡ هَدَىٰنَا ٱللَّهُۖ لَقَدۡ جَآءَتۡ رُسُلُ رَبِّنَا بِٱلۡحَقِّۖ وَنُودُوٓاْ أَن تِلۡكُمُ ٱلۡجَنَّةُ أُورِثۡتُمُوهَا بِمَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ﴿٤٣﴾
4343 ונעקור כל רעה מלבבם, בזמן שנהרות זורמים מתחתיהם, ויאמרו “השבח לאללה אשר הדריכנו לזה, כי לא היינו מוצאים את דרכנו הנה, לולא הדריכנו אללה. אכן הגיעו שליחי ריבוננו והביאו לנו את הצדק.” אז יגידו להם “זה גן העדן אשר ירשתם בזכות מעשיכם (הטובים)”.
وَنَادَىٰٓ أَصۡحَٰبُ ٱلۡجَنَّةِ أَصۡحَٰبَ ٱلنَّارِ أَن قَدۡ وَجَدۡنَا مَا وَعَدَنَا رَبُّنَا حَقّٗا فَهَلۡ وَجَدتُّم مَّا وَعَدَ رَبُّكُمۡ حَقّٗاۖ قَالُواْ نَعَمۡۚ فَأَذَّنَ مُؤَذِّنُۢ بَيۡنَهُمۡ أَن لَّعۡنَةُ ٱللَّهِ عَلَى ٱلظَّٰلِمِينَ﴿٤٤﴾
4444 יקראו שוכני גן העדן לשוכני אש הגיהינום “כבר מצאנו כי כל אשר הבטיח לנו ריבוננו אמת הוא. האם מצאתם גם אתם שכל אשר הבטיח לכם ריבונכם הוא אמת?” יאמרו “אכן”. אז יקרא הכרוז ביניהם, “קללת אללה על המקפחים,
ٱلَّذِينَ يَصُدُّونَ عَن سَبِيلِ ٱللَّهِ وَيَبۡغُونَهَا عِوَجٗا وَهُم بِٱلۡأٓخِرَةِ كَٰفِرُونَ﴿٤٥﴾
4545 אלה אשר הרחיקו אנשים מהדרך של אללה וביקשו לעקם אותה, והם כפרו בעולם הבא.
وَبَيۡنَهُمَا حِجَابٞۚ وَعَلَى ٱلۡأَعۡرَافِ رِجَالٞ يَعۡرِفُونَ كُلَّۢا بِسِيمَىٰهُمۡۚ وَنَادَوۡاْ أَصۡحَٰبَ ٱلۡجَنَّةِ أَن سَلَٰمٌ عَلَيۡكُمۡۚ لَمۡ يَدۡخُلُوهَا وَهُمۡ يَطۡمَعُونَ﴿٤٦﴾
4646 בין שניהם (המאמינים והכופרים) קיימת גבעה אדירה, ועל הגבעה ניצבים אנשים המכירים את כולם לפי סימניהם. והם יקראו אל המיועדים לגן העדן, “שלום עליכם” והם עדיין לא נכנסו אליו, אומנם הם מקווים.
۞ وَإِذَا صُرِفَتۡ أَبۡصَٰرُهُمۡ تِلۡقَآءَ أَصۡحَٰبِ ٱلنَّارِ قَالُواْ رَبَّنَا لَا تَجۡعَلۡنَا مَعَ ٱلۡقَوۡمِ ٱلظَّٰلِمِينَ﴿٤٧﴾
4747 אך כאשר יופנה מבטם לאנשי אש הגיהינום, יאמרו, “ריבוננו! אל תכניס אותנו עם האנשים המקפחים”.
وَنَادَىٰٓ أَصۡحَٰبُ ٱلۡأَعۡرَافِ رِجَالٗا يَعۡرِفُونَهُم بِسِيمَىٰهُمۡ قَالُواْ مَآ أَغۡنَىٰ عَنكُمۡ جَمۡعُكُمۡ وَمَا كُنتُمۡ تَسۡتَكۡبِرُونَ﴿٤٨﴾
4848 יקראו האנשים הנצבים על המחיצה אל אנשים שיכירו לפי סימניהם “מה הועיל לכם ההון שקיבצתם? ומה הועילה לכם יהירותכם?”
أَهَٰٓؤُلَآءِ ٱلَّذِينَ أَقۡسَمۡتُمۡ لَا يَنَالُهُمُ ٱللَّهُ بِرَحۡمَةٍۚ ٱدۡخُلُواْ ٱلۡجَنَّةَ لَا خَوۡفٌ عَلَيۡكُمۡ وَلَآ أَنتُمۡ تَحۡزَنُونَ﴿٤٩﴾
4949! האם אלה (העניים והחלושים) אשר נשבעתם כי לא יפרוש אללה את רחמיו עליהם? יאמר להם, “היכנסו אל הגן העדן, לא ייפול עליכם פחד ולא תצטערו.”
وَنَادَىٰٓ أَصۡحَٰبُ ٱلنَّارِ أَصۡحَٰبَ ٱلۡجَنَّةِ أَنۡ أَفِيضُواْ عَلَيۡنَا مِنَ ٱلۡمَآءِ أَوۡ مِمَّا رَزَقَكُمُ ٱللَّهُۚ قَالُوٓاْ إِنَّ ٱللَّهَ حَرَّمَهُمَا عَلَى ٱلۡكَٰفِرِينَ﴿٥٠﴾
5050 שוכני אש הגיהינום, יקראו אל אנשי גן העדן, “שפכו עלינו מן המים, או ממה שאללה נתן לכם”. אמרו (אנשי גן העדן) “אללה אסר זאת על הכופרים”
ٱلَّذِينَ ٱتَّخَذُواْ دِينَهُمۡ لَهۡوٗا وَلَعِبٗا وَغَرَّتۡهُمُ ٱلۡحَيَوٰةُ ٱلدُّنۡيَاۚ فَٱلۡيَوۡمَ نَنسَىٰهُمۡ كَمَا نَسُواْ لِقَآءَ يَوۡمِهِمۡ هَٰذَا وَمَا كَانُواْ بِـَٔايَٰتِنَا يَجۡحَدُونَ﴿٥١﴾
5151 ובנוגע לאלה אשר עשו את דתם שעשוע ומשחק, ואשר חיי העולם-הזה התעו אותם. והיום נשכח אותם כפי ששכחו פגישתם את היום הזה, ועל אשר היו את אותותינו מכחישים.
وَلَقَدۡ جِئۡنَٰهُم بِكِتَٰبٖ فَصَّلۡنَٰهُ عَلَىٰ عِلۡمٍ هُدٗى وَرَحۡمَةٗ لِّقَوۡمٖ يُؤۡمِنُونَ﴿٥٢﴾
5252 כבר הבאנו לכם ספר (הקוראן) שביארנו בו דעת, הדרכה ורחמים לאנשים מאמינים.
هَلۡ يَنظُرُونَ إِلَّا تَأۡوِيلَهُۥۚ يَوۡمَ يَأۡتِي تَأۡوِيلُهُۥ يَقُولُ ٱلَّذِينَ نَسُوهُ مِن قَبۡلُ قَدۡ جَآءَتۡ رُسُلُ رَبِّنَا بِٱلۡحَقِّ فَهَل لَّنَا مِن شُفَعَآءَ فَيَشۡفَعُواْ لَنَآ أَوۡ نُرَدُّ فَنَعۡمَلَ غَيۡرَ ٱلَّذِي كُنَّا نَعۡمَلُۚ قَدۡ خَسِرُوٓاْ أَنفُسَهُمۡ وَضَلَّ عَنۡهُم مَّا كَانُواْ يَفۡتَرُونَ﴿٥٣﴾
5353 האם מחכים הם אלא לפרש אותו (את האזהרות בקוראן),ביום אשר תתגשם משמעותו(אזהרותיו), יגידו אלה אשר שכחו אותו, “שליחי ריבוננו הביאו את הצדק, ועתה היש לנו מי שימליץ לטובתנו, או שנושב לחיים כדי שנוכל לעשות מעשים שונים מאשר עשינו? הם כבר איבדו את עצמם (בכפירתם), ומה שהיו בודים הזניח אותם.
إِنَّ رَبَّكُمُ ٱللَّهُ ٱلَّذِي خَلَقَ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ فِي سِتَّةِ أَيَّامٖ ثُمَّ ٱسۡتَوَىٰ عَلَى ٱلۡعَرۡشِۖ يُغۡشِي ٱلَّيۡلَ ٱلنَّهَارَ يَطۡلُبُهُۥ حَثِيثٗا وَٱلشَّمۡسَ وَٱلۡقَمَرَ وَٱلنُّجُومَ مُسَخَّرَٰتِۭ بِأَمۡرِهِۦٓۗ أَلَا لَهُ ٱلۡخَلۡقُ وَٱلۡأَمۡرُۗ تَبَارَكَ ٱللَّهُ رَبُّ ٱلۡعَٰلَمِينَ﴿٥٤﴾
5454 אכן ריבונכם הוא אללה אשר יצר את השמיים ואת הארץ בשישה ימים ואחר כך התייצב על כס המלכות. הוא כיסה את היום בלילה, כשהוא רודפו במהירות, ויצר את השמש ואת הירח ואת הכוכבים הנכנעים לרצונו. לו כל הבריאה והשלטון. יבורך אללה ריבון העולמים.
ٱدۡعُواْ رَبَّكُمۡ تَضَرُّعٗا وَخُفۡيَةًۚ إِنَّهُۥ لَا يُحِبُّ ٱلۡمُعۡتَدِينَ﴿٥٥﴾
5555 קראו לריבונכם בהתמסרות ובלחש. אין הוא לא אוהב את התוקפנים.
وَلَا تُفۡسِدُواْ فِي ٱلۡأَرۡضِ بَعۡدَ إِصۡلَٰحِهَا وَٱدۡعُوهُ خَوۡفٗا وَطَمَعًاۚ إِنَّ رَحۡمَتَ ٱللَّهِ قَرِيبٞ مِّنَ ٱلۡمُحۡسِنِينَ﴿٥٦﴾
5656 ואל השחיתו את הארץ אחרי שהושכן שלום ברחביה, וקראו לו ביראה ותקווה, שהרי רחמי אללה קרובים אל המיטיבים.
وَهُوَ ٱلَّذِي يُرۡسِلُ ٱلرِّيَٰحَ بُشۡرَۢا بَيۡنَ يَدَيۡ رَحۡمَتِهِۦۖ حَتَّىٰٓ إِذَآ أَقَلَّتۡ سَحَابٗا ثِقَالٗا سُقۡنَٰهُ لِبَلَدٖ مَّيِّتٖ فَأَنزَلۡنَا بِهِ ٱلۡمَآءَ فَأَخۡرَجۡنَا بِهِۦ مِن كُلِّ ٱلثَّمَرَٰتِۚ كَذَٰلِكَ نُخۡرِجُ ٱلۡمَوۡتَىٰ لَعَلَّكُمۡ تَذَكَّرُونَ﴿٥٧﴾
5757 והוא אשר שולח את הרוחות בשורה על בוא רחמיו (הגשם), וכאשר יישאו עננים כבדים (מלאי מים), נוביל אותם לאדמה שהייתה (יבשה) כמתה, ונוריד עליה את המים, ובהם נצמיח מכל פרי, וכך גם נוציא את המתים (מקבריהם ביום הדין), ואולי היזכרו.
وَٱلۡبَلَدُ ٱلطَّيِّبُ يَخۡرُجُ نَبَاتُهُۥ بِإِذۡنِ رَبِّهِۦۖ وَٱلَّذِي خَبُثَ لَا يَخۡرُجُ إِلَّا نَكِدٗاۚ كَذَٰلِكَ نُصَرِّفُ ٱلۡأٓيَٰتِ لِقَوۡمٖ يَشۡكُرُونَ﴿٥٨﴾
5858 האדמה הטובה, יצמחו צמחיה(טובים ובשפע) ברשות ריבונם, וזו(האדמה) הרעה לא יצמחו צמחיה אלא מעטים ובטרחה רבה. כך נבאר את האותות לאנשים מודים.
لَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا نُوحًا إِلَىٰ قَوۡمِهِۦ فَقَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥٓ إِنِّيٓ أَخَافُ عَلَيۡكُمۡ عَذَابَ يَوۡمٍ عَظِيمٖ﴿٥٩﴾
5959 כבר שלחנו את נוח אל בני עמו, והוא אמר “הוי בני עמי! עבדו את אללה כי אין לכם אלוה מלבדו. כי מפחד אני שיבוא עליכם עונשו של יום אדיר (יום הדין)”.
قَالَ ٱلۡمَلَأُ مِن قَوۡمِهِۦٓ إِنَّا لَنَرَىٰكَ فِي ضَلَٰلٖ مُّبِينٖ﴿٦٠﴾
6060 אך נכבדי עמו אמרו “אנו רואים שאתה תועה תעייה מוחלטת”.
قَالَ يَٰقَوۡمِ لَيۡسَ بِي ضَلَٰلَةٞ وَلَٰكِنِّي رَسُولٞ مِّن رَّبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ﴿٦١﴾
6161 אמר “הוי בני עמי! אין אני תועה, אני שליח ריבון העולמים,
أُبَلِّغُكُمۡ رِسَٰلَٰتِ رَبِّي وَأَنصَحُ لَكُمۡ وَأَعۡلَمُ مِنَ ٱللَّهِ مَا لَا تَعۡلَمُونَ﴿٦٢﴾
6262 ובאתי למסור לכם את המסר מריבוני, ולייעץ לכם, משום שאני יודע מאללה מה שאתם אינכם יודעים.
أَوَعَجِبۡتُمۡ أَن جَآءَكُمۡ ذِكۡرٞ مِّن رَّبِّكُمۡ عَلَىٰ رَجُلٖ مِّنكُمۡ لِيُنذِرَكُمۡ وَلِتَتَّقُواْ وَلَعَلَّكُمۡ تُرۡحَمُونَ﴿٦٣﴾
6363 האם תתפלאו שבאה אליכם תזכורת מריבונכם על-ידי איש מקרבכם, למען יזהירכם ותיראו (את ריבונכם) ולמען תרוחמו?”
فَكَذَّبُوهُ فَأَنجَيۡنَٰهُ وَٱلَّذِينَ مَعَهُۥ فِي ٱلۡفُلۡكِ وَأَغۡرَقۡنَا ٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَآۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَوۡمًا عَمِينَ﴿٦٤﴾
6464 אך הם התכחשו לו, ואז חילצנו אותו ואת אלה אשר האמינו עמו באונייה, והטבענו את אלה אשר הכחישו את אותותינו כי הם היו אנשים עיוורים (מדרך האמת).
۞ وَإِلَىٰ عَادٍ أَخَاهُمۡ هُودٗاۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥٓۚ أَفَلَا تَتَّقُونَ﴿٦٥﴾
6565 ואל בני שבט עאד שלחנו את אחיהם (הנביא) הוד, והוא אמר, “הוי בני עמי! עיבדו את אללה, שאין לכם אלוה מלבדו. האם לא תיראו (את אללה)?”
قَالَ ٱلۡمَلَأُ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ مِن قَوۡمِهِۦٓ إِنَّا لَنَرَىٰكَ فِي سَفَاهَةٖ وَإِنَّا لَنَظُنُّكَ مِنَ ٱلۡكَٰذِبِينَ﴿٦٦﴾
6666 אמרו נכבדי בני עמו אלה אשר כפרו “נראה לנו שיש בך בערות, ואנו פוחדים כי אתה מהשקרנים”.
قَالَ يَٰقَوۡمِ لَيۡسَ بِي سَفَاهَةٞ وَلَٰكِنِّي رَسُولٞ مِّن رَّبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ﴿٦٧﴾
6767 אמר: ״הוי בני עמי! אין בי בערות, אמנם אני שליח מריבון העולמים,״
أُبَلِّغُكُمۡ رِسَٰلَٰتِ رَبِّي وَأَنَا۠ لَكُمۡ نَاصِحٌ أَمِينٌ﴿٦٨﴾
6868 למסור לכם את שליחות ריבוני, ואני לכם מייעץ נאמן.
أَوَعَجِبۡتُمۡ أَن جَآءَكُمۡ ذِكۡرٞ مِّن رَّبِّكُمۡ عَلَىٰ رَجُلٖ مِّنكُمۡ لِيُنذِرَكُمۡۚ وَٱذۡكُرُوٓاْ إِذۡ جَعَلَكُمۡ خُلَفَآءَ مِنۢ بَعۡدِ قَوۡمِ نُوحٖ وَزَادَكُمۡ فِي ٱلۡخَلۡقِ بَصۜۡطَةٗۖ فَٱذۡكُرُوٓاْ ءَالَآءَ ٱللَّهِ لَعَلَّكُمۡ تُفۡلِحُونَ﴿٦٩﴾
6969 האם תתפלאו שבאה אליכם תזכורת מריבונכם על-ידי איש מקרבכם, למען יזהירכם? זכרו כי עשה אתכם מחליפים אחרי עם נוח, ועשה אתכם ענקים. זכרו את חסדי אללה למען תצליחו.”
قَالُوٓاْ أَجِئۡتَنَا لِنَعۡبُدَ ٱللَّهَ وَحۡدَهُۥ وَنَذَرَ مَا كَانَ يَعۡبُدُ ءَابَآؤُنَا فَأۡتِنَا بِمَا تَعِدُنَآ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ﴿٧٠﴾
7070 אמרו, “האם באת אלינו למען נעבוד את אללה לבדו ונעזוב את אשר עבדו אבותינו? (אם כך הדבר), הבא עלינו את (העונש) אשר אתה מבטיח לנו, אם אתה אכן מהצודקים”.
قَالَ قَدۡ وَقَعَ عَلَيۡكُم مِّن رَّبِّكُمۡ رِجۡسٞ وَغَضَبٌۖ أَتُجَٰدِلُونَنِي فِيٓ أَسۡمَآءٖ سَمَّيۡتُمُوهَآ أَنتُمۡ وَءَابَآؤُكُم مَّا نَزَّلَ ٱللَّهُ بِهَا مِن سُلۡطَٰنٖۚ فَٱنتَظِرُوٓاْ إِنِّي مَعَكُم مِّنَ ٱلۡمُنتَظِرِينَ﴿٧١﴾
7171 (והוד) אמר “כבר נפל עליכם עונש וכעס מריבונכם. האם אתם מתנצחים אתי אודות שמות (אלילים) אשר קראתם אתם ואבותיכם (בשמות שלהם) מבלי שום רשות מן אללה? לכן חכו(לעונש מאללה) ואני מחכה עמכם.”
فَأَنجَيۡنَٰهُ وَٱلَّذِينَ مَعَهُۥ بِرَحۡمَةٖ مِّنَّا وَقَطَعۡنَا دَابِرَ ٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَاۖ وَمَا كَانُواْ مُؤۡمِنِينَ﴿٧٢﴾
7272 אז חילצנו אותו ברחמינו ואת אשר האמינו עמו, והכחדנו את אלה שהתכחשו לאותותינו ולא היו מהמאמינים.
وَإِلَىٰ ثَمُودَ أَخَاهُمۡ صَٰلِحٗاۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥۖ قَدۡ جَآءَتۡكُم بَيِّنَةٞ مِّن رَّبِّكُمۡۖ هَٰذِهِۦ نَاقَةُ ٱللَّهِ لَكُمۡ ءَايَةٗۖ فَذَرُوهَا تَأۡكُلۡ فِيٓ أَرۡضِ ٱللَّهِۖ وَلَا تَمَسُّوهَا بِسُوٓءٖ فَيَأۡخُذَكُمۡ عَذَابٌ أَلِيمٞ﴿٧٣﴾
7373 ואל בני עם ת'מוד, שלחנו את (הנביא) צאלח אחיהם, והוא אמר, “בני עמי! עיבדו את אללה לבדו, שהרי אין לכם אלוה מלבדו. כבר באה לכם הוכחה בהירה מריבונכם, זו הנאקה של אללה לאות לכם. תנו לה לרעות באדמת אללה ואל תפגעו בה לרעה, פן יפגע בכם עונש כואב.
وَٱذۡكُرُوٓاْ إِذۡ جَعَلَكُمۡ خُلَفَآءَ مِنۢ بَعۡدِ عَادٖ وَبَوَّأَكُمۡ فِي ٱلۡأَرۡضِ تَتَّخِذُونَ مِن سُهُولِهَا قُصُورٗا وَتَنۡحِتُونَ ٱلۡجِبَالَ بُيُوتٗاۖ فَٱذۡكُرُوٓاْ ءَالَآءَ ٱللَّهِ وَلَا تَعۡثَوۡاْ فِي ٱلۡأَرۡضِ مُفۡسِدِينَ﴿٧٤﴾
7474 וזכרו כי הביא אתכם אחרי עם עאד וכי הושיב אתכם בארץ שבמישוריה הקמתם מצודות ובהריה חצבתם בתים. זכרו חסדי אללה. לכן היזהרו ואל תעוררו שחיתות בארץ”.
قَالَ ٱلۡمَلَأُ ٱلَّذِينَ ٱسۡتَكۡبَرُواْ مِن قَوۡمِهِۦ لِلَّذِينَ ٱسۡتُضۡعِفُواْ لِمَنۡ ءَامَنَ مِنۡهُمۡ أَتَعۡلَمُونَ أَنَّ صَٰلِحٗا مُّرۡسَلٞ مِّن رَّبِّهِۦۚ قَالُوٓاْ إِنَّا بِمَآ أُرۡسِلَ بِهِۦ مُؤۡمِنُونَ﴿٧٥﴾
7575 אמרו המתייהרים מבין נכבדי עמו לאלה אשר האמינו מהחלשים אשר בהם “התדעו אכן צאלח נשלח מריבונו?”(המאמינים) אמרו “אכן אנו באשר נשלח מאמינים”.
قَالَ ٱلَّذِينَ ٱسۡتَكۡبَرُوٓاْ إِنَّا بِٱلَّذِيٓ ءَامَنتُم بِهِۦ كَٰفِرُونَ﴿٧٦﴾
7676 אמרו המתייהרים “אנו כופרים בכל אשר בו תאמינו”.
فَعَقَرُواْ ٱلنَّاقَةَ وَعَتَوۡاْ عَنۡ أَمۡرِ رَبِّهِمۡ وَقَالُواْ يَٰصَٰلِحُ ٱئۡتِنَا بِمَا تَعِدُنَآ إِن كُنتَ مِنَ ٱلۡمُرۡسَلِينَ﴿٧٧﴾
7777 אז פגעו בנאקה (והרגו אותה), ומרדו בצו ריבונם, ואמרו, “הוי צאלח! הבא עלינו את אשר הבטחת לנו (העונש), אם אכן אתה מהשליחים (של אללה)”.
فَأَخَذَتۡهُمُ ٱلرَّجۡفَةُ فَأَصۡبَحُواْ فِي دَارِهِمۡ جَٰثِمِينَ﴿٧٨﴾
7878 אז תקפה אותם הרעידה הקשה, והם היו לגופות של מתים שמוטלים בבתיהם.
فَتَوَلَّىٰ عَنۡهُمۡ وَقَالَ يَٰقَوۡمِ لَقَدۡ أَبۡلَغۡتُكُمۡ رِسَالَةَ رَبِّي وَنَصَحۡتُ لَكُمۡ وَلَٰكِن لَّا تُحِبُّونَ ٱلنَّٰصِحِينَ﴿٧٩﴾
7979 אז התרחק מהם (צאלח) ואמר, “הוי בני עמי! כבר מסרתי לכם את שליחות ריבוני, והמלצתי לכם (בכנות), אך אינכם אוהבים את הרוצים בטובתכם “.
وَلُوطًا إِذۡ قَالَ لِقَوۡمِهِۦٓ أَتَأۡتُونَ ٱلۡفَٰحِشَةَ مَا سَبَقَكُم بِهَا مِنۡ أَحَدٖ مِّنَ ٱلۡعَٰلَمِينَ﴿٨٠﴾
8080 וגם (הנביא) לוט אמר לבני עמו, “אתם הראשונים לעשות את התועבה הזאת מכל העולמים,
إِنَّكُمۡ لَتَأۡتُونَ ٱلرِّجَالَ شَهۡوَةٗ مِّن دُونِ ٱلنِّسَآءِۚ بَلۡ أَنتُمۡ قَوۡمٞ مُّسۡرِفُونَ﴿٨١﴾
8181 לבוא בתאווה אל הזכרים במקום הנקבות, אבל אכן אתם אנשים שחוצים את כל הגבולות”.
وَمَا كَانَ جَوَابَ قَوۡمِهِۦٓ إِلَّآ أَن قَالُوٓاْ أَخۡرِجُوهُم مِّن قَرۡيَتِكُمۡۖ إِنَّهُمۡ أُنَاسٞ يَتَطَهَّرُونَ﴿٨٢﴾
8282 ולא הייתה תשובת בני עמו אלא שהם אמרו:, “גרשו אותו ובני ביתו מעירכם כי הם אנשים המתיימרים להיות טהורים מאשר לעשות את מה שאתם עושים”.
فَأَنجَيۡنَٰهُ وَأَهۡلَهُۥٓ إِلَّا ٱمۡرَأَتَهُۥ كَانَتۡ مِنَ ٱلۡغَٰبِرِينَ﴿٨٣﴾
8383 אולם אנו חילצנו אותו עם בני ביתו, חוץ מאשתו אשר הייתה מהנשארים שעונו בעונש.
وَأَمۡطَرۡنَا عَلَيۡهِم مَّطَرٗاۖ فَٱنظُرۡ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ ٱلۡمُجۡرِمِينَ﴿٨٤﴾
8484 והורדנו עליהם גשם (של אבנים), והתבונן איך היה סופם של הכופרים המכחשים.
وَإِلَىٰ مَدۡيَنَ أَخَاهُمۡ شُعَيۡبٗاۚ قَالَ يَٰقَوۡمِ ٱعۡبُدُواْ ٱللَّهَ مَا لَكُم مِّنۡ إِلَٰهٍ غَيۡرُهُۥۖ قَدۡ جَآءَتۡكُم بَيِّنَةٞ مِّن رَّبِّكُمۡۖ فَأَوۡفُواْ ٱلۡكَيۡلَ وَٱلۡمِيزَانَ وَلَا تَبۡخَسُواْ ٱلنَّاسَ أَشۡيَآءَهُمۡ وَلَا تُفۡسِدُواْ فِي ٱلۡأَرۡضِ بَعۡدَ إِصۡلَٰحِهَاۚ ذَٰلِكُمۡ خَيۡرٞ لَّكُمۡ إِن كُنتُم مُّؤۡمِنِينَ﴿٨٥﴾
8585 ואל תושבי מדיין שלחנו את (הנביא) שועייב אחיהם, הוא אמר “הוי בני עמי! עבדו את אללה כי אין לכם אלוה מלבדו, והגיעה אליכם כבר הוכחה מריבונכם, על כן מדדו (בסחר) במידת הצדק ושמרו על מאזניי צדק ואל תפחיתו לאנשים מן המגיע להם, אל תעוררו שחיתות בארץ לאחר שסוהרה, כי זה לטובתכם אם אכן הייתם מאמינים.
وَلَا تَقۡعُدُواْ بِكُلِّ صِرَٰطٖ تُوعِدُونَ وَتَصُدُّونَ عَن سَبِيلِ ٱللَّهِ مَنۡ ءَامَنَ بِهِۦ وَتَبۡغُونَهَا عِوَجٗاۚ وَٱذۡكُرُوٓاْ إِذۡ كُنتُمۡ قَلِيلٗا فَكَثَّرَكُمۡۖ وَٱنظُرُواْ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ ٱلۡمُفۡسِدِينَ﴿٨٦﴾
8686 אל תשבו בכל דרך מבטחים ומנסים להתעות מהשביל של אללה את מי שהאמין בה, ובבקשכם לעקם אותו לפי רצונכם. וזכרו שהייתם מעטים (ואללה) הרבה אתכם, והתבוננו מה היה סופם של המשחיתים.
وَإِن كَانَ طَآئِفَةٞ مِّنكُمۡ ءَامَنُواْ بِٱلَّذِيٓ أُرۡسِلۡتُ بِهِۦ وَطَآئِفَةٞ لَّمۡ يُؤۡمِنُواْ فَٱصۡبِرُواْ حَتَّىٰ يَحۡكُمَ ٱللَّهُ بَيۡنَنَاۚ وَهُوَ خَيۡرُ ٱلۡحَٰكِمِينَ﴿٨٧﴾
8787 אם חלק מכם אכן מאמינים בשליחותי וחלק אינם מאמינים, חכו בסבלנות עד שאללה ישפוט בינינו, כי הוא הטוב בשופטים בצדק מוחלט.
۞ قَالَ ٱلۡمَلَأُ ٱلَّذِينَ ٱسۡتَكۡبَرُواْ مِن قَوۡمِهِۦ لَنُخۡرِجَنَّكَ يَٰشُعَيۡبُ وَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ مَعَكَ مِن قَرۡيَتِنَآ أَوۡ لَتَعُودُنَّ فِي مِلَّتِنَاۚ قَالَ أَوَلَوۡ كُنَّا كَٰرِهِينَ﴿٨٨﴾
8888 אמרו אלה המתייהרים מנכבדי בני עמו, ״ אנו (מבטיחים ש) נוציא אותך שועייב! ואת אלה אשר האמינו אתך מעירנו, אלא אם תחזרו אל דתנו”. אמר (שועייב), “(הנחזור לדתכם) גם אם אנו שונאים אותה?
قَدِ ٱفۡتَرَيۡنَا عَلَى ٱللَّهِ كَذِبًا إِنۡ عُدۡنَا فِي مِلَّتِكُم بَعۡدَ إِذۡ نَجَّىٰنَا ٱللَّهُ مِنۡهَاۚ وَمَا يَكُونُ لَنَآ أَن نَّعُودَ فِيهَآ إِلَّآ أَن يَشَآءَ ٱللَّهُ رَبُّنَاۚ وَسِعَ رَبُّنَا كُلَّ شَيۡءٍ عِلۡمًاۚ عَلَى ٱللَّهِ تَوَكَّلۡنَاۚ رَبَّنَا ٱفۡتَحۡ بَيۡنَنَا وَبَيۡنَ قَوۡمِنَا بِٱلۡحَقِّ وَأَنتَ خَيۡرُ ٱلۡفَٰتِحِينَ﴿٨٩﴾
8989 אכן שיקרנו לאללה אם נחזור אל דתכם לאחר שאללה חילץ אותנו ממנה? לא נחזור אליה אלא אם ירצה אללה ריבוננו, שהוא מקיף כל דבר בידיעתו, כי על אללה אנו סומכים ריבוננו! פסוק בינינו לביו בני עמנו בצדק, כי אתה הטוב שבפוסקים.”
وَقَالَ ٱلۡمَلَأُ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ مِن قَوۡمِهِۦ لَئِنِ ٱتَّبَعۡتُمۡ شُعَيۡبًا إِنَّكُمۡ إِذٗا لَّخَٰسِرُونَ﴿٩٠﴾
9090 אמרו הנכבדים אלה אשר כפרו מבני עמו, “אם תלכו בעקבות שועייב תהיו אכן מפסידים”.
فَأَخَذَتۡهُمُ ٱلرَّجۡفَةُ فَأَصۡبَحُواْ فِي دَارِهِمۡ جَٰثِمِينَ﴿٩١﴾
9191 אז תקפה אותם הרעידה הקשה והם היו לגופות של מתים מוסלים בבתיהם.
ٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ شُعَيۡبٗا كَأَن لَّمۡ يَغۡنَوۡاْ فِيهَاۚ ٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ شُعَيۡبٗا كَانُواْ هُمُ ٱلۡخَٰسِرِينَ﴿٩٢﴾
9292 כל אלה אשר כפרו (בנביא) שועייב, הוכחדו כמו מעולם לא היו שם. כל אלה אשר כפרו בשועייב, היו הם המפסידים.
فَتَوَلَّىٰ عَنۡهُمۡ وَقَالَ يَٰقَوۡمِ لَقَدۡ أَبۡلَغۡتُكُمۡ رِسَٰلَٰتِ رَبِّي وَنَصَحۡتُ لَكُمۡۖ فَكَيۡفَ ءَاسَىٰ عَلَىٰ قَوۡمٖ كَٰفِرِينَ﴿٩٣﴾
9393 אז התרחק מהם (שועייב), ואמר להם, “הוי בני עמי! מסרתי לכם את שליחות ריבוני, והמלצתי לכם (הטוב), וכיצד אצטער על אנשים כופרים ?”.
وَمَآ أَرۡسَلۡنَا فِي قَرۡيَةٖ مِّن نَّبِيٍّ إِلَّآ أَخَذۡنَآ أَهۡلَهَا بِٱلۡبَأۡسَآءِ وَٱلضَّرَّآءِ لَعَلَّهُمۡ يَضَّرَّعُونَ﴿٩٤﴾
9494 ולא היינו שולחים נביא לעיר מן הערים (והכחישו את השליחות) אלא היינו מענים את תושביה באסון וצרה למען ישובו אל אללה ויבקשו סליחה (וכך יוצלו מהגיהינום).
ثُمَّ بَدَّلۡنَا مَكَانَ ٱلسَّيِّئَةِ ٱلۡحَسَنَةَ حَتَّىٰ عَفَواْ وَّقَالُواْ قَدۡ مَسَّ ءَابَآءَنَا ٱلضَّرَّآءُ وَٱلسَّرَّآءُ فَأَخَذۡنَٰهُم بَغۡتَةٗ وَهُمۡ لَا يَشۡعُرُونَ﴿٩٥﴾
9595 ואז החלפנו במקום הרעה את הטובה, וכאשר שבו לאיתנם, אמרו, “כבר עברו על אבותינו מצבים של רעה וטובה”. על כן עינינו אותם לפתע, בלי שציפו לזה.
وَلَوۡ أَنَّ أَهۡلَ ٱلۡقُرَىٰٓ ءَامَنُواْ وَٱتَّقَوۡاْ لَفَتَحۡنَا عَلَيۡهِم بَرَكَٰتٖ مِّنَ ٱلسَّمَآءِ وَٱلۡأَرۡضِ وَلَٰكِن كَذَّبُواْ فَأَخَذۡنَٰهُم بِمَا كَانُواْ يَكۡسِبُونَ﴿٩٦﴾
9696 לו היו תושבי הערים מאמינים ויראים (את אללה), היינו פותחים להם שערי ברכה מן השמים והארץ, ואולם הם הכחישו, על כן עינינו אותם כגמול (על מעשיהם הרעים).
أَفَأَمِنَ أَهۡلُ ٱلۡقُرَىٰٓ أَن يَأۡتِيَهُم بَأۡسُنَا بَيَٰتٗا وَهُمۡ نَآئِمُونَ﴿٩٧﴾
9797 האם בטוחים תושבי הערים כי עונשנו לא יבוא עליהם בלילה כשהם ישנים?
أَوَأَمِنَ أَهۡلُ ٱلۡقُرَىٰٓ أَن يَأۡتِيَهُم بَأۡسُنَا ضُحٗى وَهُمۡ يَلۡعَبُونَ﴿٩٨﴾
9898 או האם בטוחים תושבי הערים כי עונשנו לא יבוא עליהם לאור היום כשהם משתעשעים?
أَفَأَمِنُواْ مَكۡرَ ٱللَّهِۚ فَلَا يَأۡمَنُ مَكۡرَ ٱللَّهِ إِلَّا ٱلۡقَوۡمُ ٱلۡخَٰسِرُونَ﴿٩٩﴾
9999 או האם בטוחים הם כי לא יחול עליהם עונש אללה, אין בטוחים מעונש אללה מלבד האנשים המפסידים.
أَوَلَمۡ يَهۡدِ لِلَّذِينَ يَرِثُونَ ٱلۡأَرۡضَ مِنۢ بَعۡدِ أَهۡلِهَآ أَن لَّوۡ نَشَآءُ أَصَبۡنَٰهُم بِذُنُوبِهِمۡۚ وَنَطۡبَعُ عَلَىٰ قُلُوبِهِمۡ فَهُمۡ لَا يَسۡمَعُونَ﴿١٠٠﴾
100100 האם לא התברר לאלה היורשים את הארץ אחרי תושביה (הקודמים), שלו רצינו היינו מענישים אותם על חטאיהם? והיינו אוטמים את לבבם והם היו לא שומעים?
تِلۡكَ ٱلۡقُرَىٰ نَقُصُّ عَلَيۡكَ مِنۡ أَنۢبَآئِهَاۚ وَلَقَدۡ جَآءَتۡهُمۡ رُسُلُهُم بِٱلۡبَيِّنَٰتِ فَمَا كَانُواْ لِيُؤۡمِنُواْ بِمَا كَذَّبُواْ مِن قَبۡلُۚ كَذَٰلِكَ يَطۡبَعُ ٱللَّهُ عَلَىٰ قُلُوبِ ٱلۡكَٰفِرِينَ﴿١٠١﴾
101101 אלו הערים אשר סיפרנו לך על קורותיהן, ששליחיהן באו אליהן עם הוכחות, אך הם לא רצו להאמין למה שהתכחשו לפני זה. כך אוטם אללה את לבבות הכופרים.
وَمَا وَجَدۡنَا لِأَكۡثَرِهِم مِّنۡ عَهۡدٖۖ وَإِن وَجَدۡنَآ أَكۡثَرَهُمۡ لَفَٰسِقِينَ﴿١٠٢﴾
102102 ולא מצאנו כי רובם קיימו את הברית, ומצאנו שרובם היו מושחתים.
ثُمَّ بَعَثۡنَا مِنۢ بَعۡدِهِم مُّوسَىٰ بِـَٔايَٰتِنَآ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ وَمَلَإِيْهِۦ فَظَلَمُواْ بِهَاۖ فَٱنظُرۡ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ ٱلۡمُفۡسِدِينَ﴿١٠٣﴾
103אחר כך שלחנו את משה עם אותותינו אל פרעה ונכבדיו, הם הכחישו אותם, והתבונן איך היה סופם של המשחיתים.
وَقَالَ مُوسَىٰ يَٰفِرۡعَوۡنُ إِنِّي رَسُولٞ مِّن رَّبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ﴿١٠٤﴾
104104 ואמר משה הוי פרעה! אני אכן שליח מריבון העולמים
حَقِيقٌ عَلَىٰٓ أَن لَّآ أَقُولَ عَلَى ٱللَّهِ إِلَّا ٱلۡحَقَّۚ قَدۡ جِئۡتُكُم بِبَيِّنَةٖ مِّن رَّبِّكُمۡ فَأَرۡسِلۡ مَعِيَ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ﴿١٠٥﴾
105105 מתחייב שלא אומר על אללה אלא את הצדק. כבר הבאתי לכם אות בהיר מאת ריבונכם, על כן שלח איתי את בני ישראל”
قَالَ إِن كُنتَ جِئۡتَ بِـَٔايَةٖ فَأۡتِ بِهَآ إِن كُنتَ مِنَ ٱلصَّٰدِقِينَ﴿١٠٦﴾
106106 אמר(פרעה), אם הבאת אות, הצג אותו, אם באמת אתה אכן מהצודקים.
فَأَلۡقَىٰ عَصَاهُ فَإِذَا هِيَ ثُعۡبَانٞ مُّبِينٞ﴿١٠٧﴾
107107 ואז זרק (משה) את מקלו והנה היה לנחש גלוי,
وَنَزَعَ يَدَهُۥ فَإِذَا هِيَ بَيۡضَآءُ لِلنَّٰظِرِينَ﴿١٠٨﴾
108108 והוציא את ידו(מחיקו), והנה היא לבנה בעיני המסתכלים.
قَالَ ٱلۡمَلَأُ مِن قَوۡمِ فِرۡعَوۡنَ إِنَّ هَٰذَا لَسَٰحِرٌ عَلِيمٞ﴿١٠٩﴾
109109 אמרו הנכבדים מאנשי פרעה: “אכן זהו קוסם בעל ידע
يُرِيدُ أَن يُخۡرِجَكُم مِّنۡ أَرۡضِكُمۡۖ فَمَاذَا تَأۡمُرُونَ﴿١١٠﴾
110110 רוצה להוציאכם מארצכם”. (פרעה אמר), “אם כן, מה אתם מייעצים?”
قَالُوٓاْ أَرۡجِهۡ وَأَخَاهُ وَأَرۡسِلۡ فِي ٱلۡمَدَآئِنِ حَٰشِرِينَ﴿١١١﴾
111111 אמרו: “עכב אותו ואת אחיו (אהרון), ושלח שליחים בכל הערים מקבצים,
يَأۡتُوكَ بِكُلِّ سَٰحِرٍ عَلِيمٖ﴿١١٢﴾
112112 אשר יביאו אליך כל קוסם בעל ידע”.
وَجَآءَ ٱلسَّحَرَةُ فِرۡعَوۡنَ قَالُوٓاْ إِنَّ لَنَا لَأَجۡرًا إِن كُنَّا نَحۡنُ ٱلۡغَٰلِبِينَ﴿١١٣﴾
113113 הקוסמים באו אל פרעה ואמרו “האם נקבל פרס אם ננצח?”
قَالَ نَعَمۡ وَإِنَّكُمۡ لَمِنَ ٱلۡمُقَرَّبِينَ﴿١١٤﴾
114114 אמר(פרעה),”כן, וגם תהיו במקורבים אלי”.
قَالُواْ يَٰمُوسَىٰٓ إِمَّآ أَن تُلۡقِيَ وَإِمَّآ أَن نَّكُونَ نَحۡنُ ٱلۡمُلۡقِينَ﴿١١٥﴾
115115 אמרו: “הוי משה! האם אכן תזרוק אתה (את מקלך), או נהיה אנו הזורקים?”
قَالَ أَلۡقُواْۖ فَلَمَّآ أَلۡقَوۡاْ سَحَرُوٓاْ أَعۡيُنَ ٱلنَّاسِ وَٱسۡتَرۡهَبُوهُمۡ وَجَآءُو بِسِحۡرٍ عَظِيمٖ﴿١١٦﴾
116116 אמר (משה): ״ זרקו אתם!” כאשר זרקו(את מטותיהם וחבליהם), אחזו את עיני הקהל והפחידוהו וחוללו קסם אדיר.
۞ وَأَوۡحَيۡنَآ إِلَىٰ مُوسَىٰٓ أَنۡ أَلۡقِ عَصَاكَۖ فَإِذَا هِيَ تَلۡقَفُ مَا يَأۡفِكُونَ﴿١١٧﴾
117117 אנו הורינו אל משה: “אכן זרוק את מקלך, ואז הוא יבלע את מה שעוללו הקוסמים ״.
فَوَقَعَ ٱلۡحَقُّ وَبَطَلَ مَا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ﴿١١٨﴾
118118 אז נתגלה הצדק והתבטל כל אשר עושים.
فَغُلِبُواْ هُنَالِكَ وَٱنقَلَبُواْ صَٰغِرِينَ﴿١١٩﴾
119119 וכך נחלו שם תבוסה והושפלו,
وَأُلۡقِيَ ٱلسَّحَرَةُ سَٰجِدِينَ﴿١٢٠﴾
120120 ונפלו הקוסמים וסגדו.
قَالُوٓاْ ءَامَنَّا بِرَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ﴿١٢١﴾
121121 אמרו, “אנחנו מאמינים בריבון העולמים”
رَبِّ مُوسَىٰ وَهَٰرُونَ﴿١٢٢﴾
122122 ריבונם של משה והאחרון”: ריבון העולמים״.
قَالَ فِرۡعَوۡنُ ءَامَنتُم بِهِۦ قَبۡلَ أَنۡ ءَاذَنَ لَكُمۡۖ إِنَّ هَٰذَا لَمَكۡرٞ مَّكَرۡتُمُوهُ فِي ٱلۡمَدِينَةِ لِتُخۡرِجُواْ مِنۡهَآ أَهۡلَهَاۖ فَسَوۡفَ تَعۡلَمُونَ﴿١٢٣﴾
123123 אמר פרעה, “האמנתם בו בלי שהרשיתי לכם? אכן זאת היא מזימה אשר תכננתם בעיר לגרש ממנה את יושביה, אך אתם עוד תדעו(את האמת).
لَأُقَطِّعَنَّ أَيۡدِيَكُمۡ وَأَرۡجُلَكُم مِّنۡ خِلَٰفٖ ثُمَّ لَأُصَلِّبَنَّكُمۡ أَجۡمَعِينَ﴿١٢٤﴾
124124 אכרות את ידיכם ואת רגליכם מאחור ואז אצלוב את כולכם”.
قَالُوٓاْ إِنَّآ إِلَىٰ رَبِّنَا مُنقَلِبُونَ﴿١٢٥﴾
125125 אמרו, “אנו אל ריבוננו נחזור.
وَمَا تَنقِمُ مِنَّآ إِلَّآ أَنۡ ءَامَنَّا بِـَٔايَٰتِ رَبِّنَا لَمَّا جَآءَتۡنَاۚ رَبَّنَآ أَفۡرِغۡ عَلَيۡنَا صَبۡرٗا وَتَوَفَّنَا مُسۡلِمِينَ﴿١٢٦﴾
126126 לא תנקום בנו אלא משום שהאמנו באותות אללה כשהגיעו אלינו. ריבוננו! הענק לנו סבלנות והמת אותנו כמוסלמים (אשר מתמסרים אליו)”.
وَقَالَ ٱلۡمَلَأُ مِن قَوۡمِ فِرۡعَوۡنَ أَتَذَرُ مُوسَىٰ وَقَوۡمَهُۥ لِيُفۡسِدُواْ فِي ٱلۡأَرۡضِ وَيَذَرَكَ وَءَالِهَتَكَۚ قَالَ سَنُقَتِّلُ أَبۡنَآءَهُمۡ وَنَسۡتَحۡيِۦ نِسَآءَهُمۡ وَإِنَّا فَوۡقَهُمۡ قَٰهِرُونَ﴿١٢٧﴾
127127 ואמרו נכבדי עם פרעה, “התרשה למשה ועמו להשחית את הארץ ולעזוב אותך ואת אלוהיך?” אמר, (פרעה)”נהרוג את בניהם ונחיה את נשותיהם, ואנו נשתלט עליהם”.
قَالَ مُوسَىٰ لِقَوۡمِهِ ٱسۡتَعِينُواْ بِٱللَّهِ وَٱصۡبِرُوٓاْۖ إِنَّ ٱلۡأَرۡضَ لِلَّهِ يُورِثُهَا مَن يَشَآءُ مِنۡ عِبَادِهِۦۖ وَٱلۡعَٰقِبَةُ لِلۡمُتَّقِينَ﴿١٢٨﴾
128128 אמר משה לבני עמו “בקשו עזרה מאללה והיו סבלנים, כי הארץ היא לאללה והוא יוריש אותה למי שירצה מעבדיו, והניצחון הסופי יהיה ליראים.”
قَالُوٓاْ أُوذِينَا مِن قَبۡلِ أَن تَأۡتِيَنَا وَمِنۢ بَعۡدِ مَا جِئۡتَنَاۚ قَالَ عَسَىٰ رَبُّكُمۡ أَن يُهۡلِكَ عَدُوَّكُمۡ وَيَسۡتَخۡلِفَكُمۡ فِي ٱلۡأَرۡضِ فَيَنظُرَ كَيۡفَ تَعۡمَلُونَ﴿١٢٩﴾
129129 הם אמרו, “הורע לנו לפני בואך, ואף לאחר בואך”. אמר: (משה)”ייתכן שריבונכם רוצה להשמיד את אויבכם ולהוריש לכם את הארץ, ויראה כיצד אתם מתנהגים”.
وَلَقَدۡ أَخَذۡنَآ ءَالَ فِرۡعَوۡنَ بِٱلسِّنِينَ وَنَقۡصٖ مِّنَ ٱلثَّمَرَٰتِ لَعَلَّهُمۡ يَذَّكَّرُونَ﴿١٣٠﴾
130130 וכבר עינינו את משפחת פרעה בשנות בצורת ומחסור ביבול, למען יירתעו.
فَإِذَا جَآءَتۡهُمُ ٱلۡحَسَنَةُ قَالُواْ لَنَا هَٰذِهِۦۖ وَإِن تُصِبۡهُمۡ سَيِّئَةٞ يَطَّيَّرُواْ بِمُوسَىٰ وَمَن مَّعَهُۥٓۗ أَلَآ إِنَّمَا طَٰٓئِرُهُمۡ عِندَ ٱللَّهِ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَهُمۡ لَا يَعۡلَمُونَ﴿١٣١﴾
131131 כשבאה עליהם כל טובה אמרו, “זה מגיע לנו”, ואם תיגע בהם רעה היו מטילים על משה ואשר אתו את האחריות לרוע מזלם, אלא שהמזל הוא אצל אללה, אבל רובם אינם יודעים.
وَقَالُواْ مَهۡمَا تَأۡتِنَا بِهِۦ مِنۡ ءَايَةٖ لِّتَسۡحَرَنَا بِهَا فَمَا نَحۡنُ لَكَ بِمُؤۡمِنِينَ﴿١٣٢﴾
132132 אמרו (פרעה ואנשיו)”כל אות אשר תביא לנו לפתות אותנו בו, לא נאמין לך،،.
فَأَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمُ ٱلطُّوفَانَ وَٱلۡجَرَادَ وَٱلۡقُمَّلَ وَٱلضَّفَادِعَ وَٱلدَّمَ ءَايَٰتٖ مُّفَصَّلَٰتٖ فَٱسۡتَكۡبَرُواْ وَكَانُواْ قَوۡمٗا مُّجۡرِمِينَ﴿١٣٣﴾
133133 אז שלחנו עליהם את המבול ואת הארבה ואת הכינים ואת הצפרדעים ואת הדם, אותות מפורטים, אולם הם התייהרו והיו אנשים כופרים מכחשים.
وَلَمَّا وَقَعَ عَلَيۡهِمُ ٱلرِّجۡزُ قَالُواْ يَٰمُوسَى ٱدۡعُ لَنَا رَبَّكَ بِمَا عَهِدَ عِندَكَۖ لَئِن كَشَفۡتَ عَنَّا ٱلرِّجۡزَ لَنُؤۡمِنَنَّ لَكَ وَلَنُرۡسِلَنَّ مَعَكَ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ﴿١٣٤﴾
134134 וכאשר בא עליהם העונש אמרו “משה! קרא למעננו אל ריבונך כפי שהודיע לך, ואם תסיר את העונש הזה מעלינו, נאמץ לך, ונשלח אתך את בני ישראל”.
فَلَمَّا كَشَفۡنَا عَنۡهُمُ ٱلرِّجۡزَ إِلَىٰٓ أَجَلٍ هُم بَٰلِغُوهُ إِذَا هُمۡ يَنكُثُونَ﴿١٣٥﴾
135135 אך כאשר הסרנו את העונש מעליהם עד מועד מוגדר, הנה הם לא קיימו את הבטחתם.
فَٱنتَقَمۡنَا مِنۡهُمۡ فَأَغۡرَقۡنَٰهُمۡ فِي ٱلۡيَمِّ بِأَنَّهُمۡ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا وَكَانُواْ عَنۡهَا غَٰفِلِينَ﴿١٣٦﴾
136136 ואז נקמנו בהם, והטבענו אותם בים, כי הכחישו את אותותינו והיו מהם מתעלמים.
وَأَوۡرَثۡنَا ٱلۡقَوۡمَ ٱلَّذِينَ كَانُواْ يُسۡتَضۡعَفُونَ مَشَٰرِقَ ٱلۡأَرۡضِ وَمَغَٰرِبَهَا ٱلَّتِي بَٰرَكۡنَا فِيهَاۖ وَتَمَّتۡ كَلِمَتُ رَبِّكَ ٱلۡحُسۡنَىٰ عَلَىٰ بَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ بِمَا صَبَرُواْۖ وَدَمَّرۡنَا مَا كَانَ يَصۡنَعُ فِرۡعَوۡنُ وَقَوۡمُهُۥ وَمَا كَانُواْ يَعۡرِشُونَ﴿١٣٧﴾
137137 אחר כך הורשנו לעם אשר היו משועבדים את מזרחה ומערבה של הארץ אשר בירכנו, והתקיים בשלמותו דבר הבטחתו של ריבונך לבני ישראל על אשר חיכו בסבלנות והרסנו את כל מה שעשה פרעה והאנשים שלו ומה שבנו.
وَجَٰوَزۡنَا بِبَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ ٱلۡبَحۡرَ فَأَتَوۡاْ عَلَىٰ قَوۡمٖ يَعۡكُفُونَ عَلَىٰٓ أَصۡنَامٖ لَّهُمۡۚ قَالُواْ يَٰمُوسَى ٱجۡعَل لَّنَآ إِلَٰهٗا كَمَا لَهُمۡ ءَالِهَةٞۚ قَالَ إِنَّكُمۡ قَوۡمٞ تَجۡهَلُونَ﴿١٣٨﴾
138138 והקלנו על בני-ישראל לחצות את הים, והם באו אל עם שהיו משתחווים לאליליהם. אז אמרו, “הוי משה! עשה לנו אלוה כמו אליליהם”.(ומשה) אמר להם, “אנשים חסרי דעת אתם”.
إِنَّ هَٰٓؤُلَآءِ مُتَبَّرٞ مَّا هُمۡ فِيهِ وَبَٰطِلٞ مَّا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ﴿١٣٩﴾
139139 הן, אלה, ייחרב כל אשר להם, ורע כל אשר עשו.
قَالَ أَغَيۡرَ ٱللَّهِ أَبۡغِيكُمۡ إِلَٰهٗا وَهُوَ فَضَّلَكُمۡ عَلَى ٱلۡعَٰلَمِينَ﴿١٤٠﴾
140140 אמר, “האבקש לכם אלוה מלבד אללה אשר העדיף אתכם על העולמים.
وَإِذۡ أَنجَيۡنَٰكُم مِّنۡ ءَالِ فِرۡعَوۡنَ يَسُومُونَكُمۡ سُوٓءَ ٱلۡعَذَابِ يُقَتِّلُونَ أَبۡنَآءَكُمۡ وَيَسۡتَحۡيُونَ نِسَآءَكُمۡۚ وَفِي ذَٰلِكُم بَلَآءٞ مِّن رَّبِّكُمۡ عَظِيمٞ﴿١٤١﴾
141141 ואז חילצנו אתכם מאנשי פרעה שהיו מציקים לכם בייסורים רעים, בהריגת בניכם הזכרים ומחיים את נשותיכם (לחיים של עבדות), ובזאת התנסיתם במבחן אדיר מריבונכם?”
۞ وَوَٰعَدۡنَا مُوسَىٰ ثَلَٰثِينَ لَيۡلَةٗ وَأَتۡمَمۡنَٰهَا بِعَشۡرٖ فَتَمَّ مِيقَٰتُ رَبِّهِۦٓ أَرۡبَعِينَ لَيۡلَةٗۚ وَقَالَ مُوسَىٰ لِأَخِيهِ هَٰرُونَ ٱخۡلُفۡنِي فِي قَوۡمِي وَأَصۡلِحۡ وَلَا تَتَّبِعۡ سَبِيلَ ٱلۡمُفۡسِدِينَ﴿١٤٢﴾
142142 וקבענו למשה מועד אתנו, שלושים יום והשלמנו בעוד עשרה (ימים), וכך מלאו לו ארבעים יום למועד אצל ריבונו, אמר משה לאחיו אהרון, “מלא את מקומי בהנהגת בני עמי ועשה את הטוב ואל תלך בעקבות המשחיתים”.
وَلَمَّا جَآءَ مُوسَىٰ لِمِيقَٰتِنَا وَكَلَّمَهُۥ رَبُّهُۥ قَالَ رَبِّ أَرِنِيٓ أَنظُرۡ إِلَيۡكَۚ قَالَ لَن تَرَىٰنِي وَلَٰكِنِ ٱنظُرۡ إِلَى ٱلۡجَبَلِ فَإِنِ ٱسۡتَقَرَّ مَكَانَهُۥ فَسَوۡفَ تَرَىٰنِيۚ فَلَمَّا تَجَلَّىٰ رَبُّهُۥ لِلۡجَبَلِ جَعَلَهُۥ دَكّٗا وَخَرَّ مُوسَىٰ صَعِقٗاۚ فَلَمَّآ أَفَاقَ قَالَ سُبۡحَٰنَكَ تُبۡتُ إِلَيۡكَ وَأَنَا۠ أَوَّلُ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ﴿١٤٣﴾
143143 כאשר בא משה במועד שקבענו, וריבונו דיבר עמו, אמר, “ריבוני! הרשה לי לראות אותך”. אמר, “לא תוכל לראות אותי, ואולם הבס אל ההר, אם יישאר במקומו אז תראה אותי”. כאשר התגלה (אור) ריבונו מול ההר, התמוסס ההר ונעלם ממקומו, ומשה נפל מוכה רעם. וכשהתעורר אמר, “ישתבח שמך! קבל את הרסתי הכנה, ואני ראשון המאמינים”.
قَالَ يَٰمُوسَىٰٓ إِنِّي ٱصۡطَفَيۡتُكَ عَلَى ٱلنَّاسِ بِرِسَٰلَٰتِي وَبِكَلَٰمِي فَخُذۡ مَآ ءَاتَيۡتُكَ وَكُن مِّنَ ٱلشَّٰكِرِينَ﴿١٤٤﴾
144144 אמר (אללה), “הוי משה! אני בחרתיך מעל האנשים בעשותך השליח שלי ובדברי אליך. לכן קח את מה שנתתי לך והיה מהמודים “
وَكَتَبۡنَا لَهُۥ فِي ٱلۡأَلۡوَاحِ مِن كُلِّ شَيۡءٖ مَّوۡعِظَةٗ وَتَفۡصِيلٗا لِّكُلِّ شَيۡءٖ فَخُذۡهَا بِقُوَّةٖ وَأۡمُرۡ قَوۡمَكَ يَأۡخُذُواْ بِأَحۡسَنِهَاۚ سَأُوْرِيكُمۡ دَارَ ٱلۡفَٰسِقِينَ﴿١٤٥﴾
145145 וכתבנו לו בלוחות מוסר מכל סוג וביאור לכל דבר. “אחוז בהם בכוח, וצווה את בני עמך לבצע את הטוב שבהם, ואני אראה לכם את נחלת המושחתים.
سَأَصۡرِفُ عَنۡ ءَايَٰتِيَ ٱلَّذِينَ يَتَكَبَّرُونَ فِي ٱلۡأَرۡضِ بِغَيۡرِ ٱلۡحَقِّ وَإِن يَرَوۡاْ كُلَّ ءَايَةٖ لَّا يُؤۡمِنُواْ بِهَا وَإِن يَرَوۡاْ سَبِيلَ ٱلرُّشۡدِ لَا يَتَّخِذُوهُ سَبِيلٗا وَإِن يَرَوۡاْ سَبِيلَ ٱلۡغَيِّ يَتَّخِذُوهُ سَبِيلٗاۚ ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمۡ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا وَكَانُواْ عَنۡهَا غَٰفِلِينَ﴿١٤٦﴾
146146 אני אמנע את אותותיי מאלה אשר מתייהרים בארץ בלי צדק, ואף אם יראו כל אות לא יאמינו בו, ואף אם יראו את שביל היושר לא ילכו בו. אך אם יראו את שביל השחיתות הם ילכו בו, וזאת משום שהם הכחישו את אותותינו ולא שמו לב להם.
وَٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا وَلِقَآءِ ٱلۡأٓخِرَةِ حَبِطَتۡ أَعۡمَٰلُهُمۡۚ هَلۡ يُجۡزَوۡنَ إِلَّا مَا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ﴿١٤٧﴾
147147 ואלה אשר התכחשו לאותותינו ולמפגש בעולם-הבא, לא יתקבלו מעשיהם, ולפי מעשיהם יתוגמלו.”
وَٱتَّخَذَ قَوۡمُ مُوسَىٰ مِنۢ بَعۡدِهِۦ مِنۡ حُلِيِّهِمۡ عِجۡلٗا جَسَدٗا لَّهُۥ خُوَارٌۚ أَلَمۡ يَرَوۡاْ أَنَّهُۥ لَا يُكَلِّمُهُمۡ وَلَا يَهۡدِيهِمۡ سَبِيلًاۘ ٱتَّخَذُوهُ وَكَانُواْ ظَٰلِمِينَ﴿١٤٨﴾
148148 והכינו בני עמו של משה בהיעדרו מתכשיטיהם פסל של עגל, אשר בו חורים והשמיע רחש (בגלל האוויר שעבר דרכו). האם הם לא ראו שאינו מדבר אליהם ואינו מדריך אותם בשום שביל? בעשותם אותו קיפחו את עצמם.
وَلَمَّا سُقِطَ فِيٓ أَيۡدِيهِمۡ وَرَأَوۡاْ أَنَّهُمۡ قَدۡ ضَلُّواْ قَالُواْ لَئِن لَّمۡ يَرۡحَمۡنَا رَبُّنَا وَيَغۡفِرۡ لَنَا لَنَكُونَنَّ مِنَ ٱلۡخَٰسِرِينَ﴿١٤٩﴾
149149 וכאשר נפל בין ידיהם (עגל הזהב) וראו כי תעו,(הם התחרטו) ואמרו “אם לא ירחם עלינו ריבוננו ויסלח לנו, אכן נהיה מהמפסידים”.
وَلَمَّا رَجَعَ مُوسَىٰٓ إِلَىٰ قَوۡمِهِۦ غَضۡبَٰنَ أَسِفٗا قَالَ بِئۡسَمَا خَلَفۡتُمُونِي مِنۢ بَعۡدِيٓۖ أَعَجِلۡتُمۡ أَمۡرَ رَبِّكُمۡۖ وَأَلۡقَى ٱلۡأَلۡوَاحَ وَأَخَذَ بِرَأۡسِ أَخِيهِ يَجُرُّهُۥٓ إِلَيۡهِۚ قَالَ ٱبۡنَ أُمَّ إِنَّ ٱلۡقَوۡمَ ٱسۡتَضۡعَفُونِي وَكَادُواْ يَقۡتُلُونَنِي فَلَا تُشۡمِتۡ بِيَ ٱلۡأَعۡدَآءَ وَلَا تَجۡعَلۡنِي مَعَ ٱلۡقَوۡمِ ٱلظَّٰلِمِينَ﴿١٥٠﴾
150150 וכאשר חזר משה אל עמו, הוא היה כועס ומלא צער, ואמר, “כמה רע הוא הדבר אשר עשיתם אחריי! האם הקדמתם את מצוות ריבונכם?” ואז זרק את הלוחות ואחז בראש אחיו ומשכו אליו. אמר (אחיו, אהרון הנביא), “בן אמי! אכן העם גבר עליי וכמעט הרגו אותי, אל תיתן לאויבים שיזלזלו בי, ואל תשים אותי עם האנשים המקפחים”.
قَالَ رَبِّ ٱغۡفِرۡ لِي وَلِأَخِي وَأَدۡخِلۡنَا فِي رَحۡمَتِكَۖ وَأَنتَ أَرۡحَمُ ٱلرَّٰحِمِينَ﴿١٥١﴾
151151 אמר (משה) “ריבוני! סלח לי ולאחי ורחם עלינו כי אתה הטוב שברחמנים”.
إِنَّ ٱلَّذِينَ ٱتَّخَذُواْ ٱلۡعِجۡلَ سَيَنَالُهُمۡ غَضَبٞ مِّن رَّبِّهِمۡ وَذِلَّةٞ فِي ٱلۡحَيَوٰةِ ٱلدُّنۡيَاۚ وَكَذَٰلِكَ نَجۡزِي ٱلۡمُفۡتَرِينَ﴿١٥٢﴾
152152 אכן אלה אשר עשו את העגל, זעם ריבונם ייגע בהם, ויושפלו בחיי העולם הזה, כי כך נעניש את הבודים אלילים.
وَٱلَّذِينَ عَمِلُواْ ٱلسَّيِّـَٔاتِ ثُمَّ تَابُواْ مِنۢ بَعۡدِهَا وَءَامَنُوٓاْ إِنَّ رَبَّكَ مِنۢ بَعۡدِهَا لَغَفُورٞ رَّحِيمٞ﴿١٥٣﴾
153153 ולאלה אשר עשו רוע ואז הביעו חרטה כנה והאמינו,, אכן ריבונך לאחר כל זאת סלחן ורחום.
وَلَمَّا سَكَتَ عَن مُّوسَى ٱلۡغَضَبُ أَخَذَ ٱلۡأَلۡوَاحَۖ وَفِي نُسۡخَتِهَا هُدٗى وَرَحۡمَةٞ لِّلَّذِينَ هُمۡ لِرَبِّهِمۡ يَرۡهَبُونَ﴿١٥٤﴾
154154 וכאשר התפוגג זעם של משה, לקח את הלוחות, שעליהם כתובים דברי הדרכה ורחמים לאלה אשר יראים את ריבונם.
وَٱخۡتَارَ مُوسَىٰ قَوۡمَهُۥ سَبۡعِينَ رَجُلٗا لِّمِيقَٰتِنَاۖ فَلَمَّآ أَخَذَتۡهُمُ ٱلرَّجۡفَةُ قَالَ رَبِّ لَوۡ شِئۡتَ أَهۡلَكۡتَهُم مِّن قَبۡلُ وَإِيَّٰيَۖ أَتُهۡلِكُنَا بِمَا فَعَلَ ٱلسُّفَهَآءُ مِنَّآۖ إِنۡ هِيَ إِلَّا فِتۡنَتُكَ تُضِلُّ بِهَا مَن تَشَآءُ وَتَهۡدِي مَن تَشَآءُۖ أَنتَ وَلِيُّنَا فَٱغۡفِرۡ لَنَا وَٱرۡحَمۡنَاۖ وَأَنتَ خَيۡرُ ٱلۡغَٰفِرِينَ﴿١٥٥﴾
155155 ובחר משה שבעים צדיקים למועד פגישתנו. וכאשר רעדה האדמה תחתיהם, אמר “ריבוני! אילו רצית היית מכחיד אותם ואותי זה כבר. התכחיד אותנו עבור מעשי השוטים שבנו? אין זה אלא מבחן מצדך, כי אתה מתעה מי שאתה רוצה ומדריך מי שאתה רוצה. אתה אדוננו, וסלח לנו ורחם עלינו, כי אתה הטוב שבסולחים.
۞ وَٱكۡتُبۡ لَنَا فِي هَٰذِهِ ٱلدُّنۡيَا حَسَنَةٗ وَفِي ٱلۡأٓخِرَةِ إِنَّا هُدۡنَآ إِلَيۡكَۚ قَالَ عَذَابِيٓ أُصِيبُ بِهِۦ مَنۡ أَشَآءُۖ وَرَحۡمَتِي وَسِعَتۡ كُلَّ شَيۡءٖۚ فَسَأَكۡتُبُهَا لِلَّذِينَ يَتَّقُونَ وَيُؤۡتُونَ ٱلزَّكَوٰةَ وَٱلَّذِينَ هُم بِـَٔايَٰتِنَا يُؤۡمِنُونَ﴿١٥٦﴾
156156 וכתוב לנו טובה בעולם הזה ובעולם הבא, כי חזרנו לשביל (היושר) אליך”. אמר (אללה), “עונשי, אכה בו את אשר ארצה, ורחמי מקיפים כל דבר.” אכתוב אותם לזכות אלה אשר יראים ונותני הזכאת (צדקת חובה) ואלה אשר הם באותותינו מאמינים.
ٱلَّذِينَ يَتَّبِعُونَ ٱلرَّسُولَ ٱلنَّبِيَّ ٱلۡأُمِّيَّ ٱلَّذِي يَجِدُونَهُۥ مَكۡتُوبًا عِندَهُمۡ فِي ٱلتَّوۡرَىٰةِ وَٱلۡإِنجِيلِ يَأۡمُرُهُم بِٱلۡمَعۡرُوفِ وَيَنۡهَىٰهُمۡ عَنِ ٱلۡمُنكَرِ وَيُحِلُّ لَهُمُ ٱلطَّيِّبَٰتِ وَيُحَرِّمُ عَلَيۡهِمُ ٱلۡخَبَٰٓئِثَ وَيَضَعُ عَنۡهُمۡ إِصۡرَهُمۡ وَٱلۡأَغۡلَٰلَ ٱلَّتِي كَانَتۡ عَلَيۡهِمۡۚ فَٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ بِهِۦ وَعَزَّرُوهُ وَنَصَرُوهُ وَٱتَّبَعُواْ ٱلنُّورَ ٱلَّذِيٓ أُنزِلَ مَعَهُۥٓ أُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡمُفۡلِحُونَ﴿١٥٧﴾
157157 וגם עבור ההולכים בעקבות השליח (מוחמד), הנביא שאינו יודע קרוא וכתוב, אשר אותו ימצאו כתוב אצלם בתורה והבשורה, ומצווה עליהם לעשות את הטוב ויאסור עליהם לעשות את הרע, וירשה להם את המאכלים הטובים ויאסור עליהם את התועבות, ויסיר מעליהם את הנטל ואת הכבלים (שנטלו על עצמם) המכבידים עליהם. ואלה אשר האמינו בו וכיבדו אותו ויעזרו לו וילכו אחרי האור (הקוראן) אשר הורד עמו, אלה הם המצליחים.
قُلۡ يَٰٓأَيُّهَا ٱلنَّاسُ إِنِّي رَسُولُ ٱللَّهِ إِلَيۡكُمۡ جَمِيعًا ٱلَّذِي لَهُۥ مُلۡكُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِۖ لَآ إِلَٰهَ إِلَّا هُوَ يُحۡيِۦ وَيُمِيتُۖ فَـَٔامِنُواْ بِٱللَّهِ وَرَسُولِهِ ٱلنَّبِيِّ ٱلۡأُمِّيِّ ٱلَّذِي يُؤۡمِنُ بِٱللَّهِ وَكَلِمَٰتِهِۦ وَٱتَّبِعُوهُ لَعَلَّكُمۡ تَهۡتَدُونَ﴿١٥٨﴾
158158 אמור (מוחמד) “הוי האנשים! הנני שליח אללה אליכם כולכם, אשר לו מלכות השמים והארץ, אין אלוה מלבדו, והוא מחייה וממית. על כן האמינו באללה ובשליחו, הנביא שאינו יודע קרוא וכתוב, המאמין באללה ובדבריו, ולכו בעקבתו למען תודרכו”.
وَمِن قَوۡمِ مُوسَىٰٓ أُمَّةٞ يَهۡدُونَ بِٱلۡحَقِّ وَبِهِۦ يَعۡدِلُونَ﴿١٥٩﴾
159159 ומבני עמו של משה אנשים אשר מדריכים על-פי הצדק ושופטים לפיו.
وَقَطَّعۡنَٰهُمُ ٱثۡنَتَيۡ عَشۡرَةَ أَسۡبَاطًا أُمَمٗاۚ وَأَوۡحَيۡنَآ إِلَىٰ مُوسَىٰٓ إِذِ ٱسۡتَسۡقَىٰهُ قَوۡمُهُۥٓ أَنِ ٱضۡرِب بِّعَصَاكَ ٱلۡحَجَرَۖ فَٱنۢبَجَسَتۡ مِنۡهُ ٱثۡنَتَا عَشۡرَةَ عَيۡنٗاۖ قَدۡ عَلِمَ كُلُّ أُنَاسٖ مَّشۡرَبَهُمۡۚ وَظَلَّلۡنَا عَلَيۡهِمُ ٱلۡغَمَٰمَ وَأَنزَلۡنَا عَلَيۡهِمُ ٱلۡمَنَّ وَٱلسَّلۡوَىٰۖ كُلُواْ مِن طَيِّبَٰتِ مَا رَزَقۡنَٰكُمۡۚ وَمَا ظَلَمُونَا وَلَٰكِن كَانُوٓاْ أَنفُسَهُمۡ يَظۡلِمُونَ﴿١٦٠﴾
160160 וחילקנו אותם לשנים עשר שבסים, אומות. והורינו למשה כאשר תבע העם מים לשתות, כי “הכה במקלך בסלע”. ואז פרצו ממנו שנים־עשר מעיינות, וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה. הצלנו עליהם בענן והורדנו אליהם את המן והשלו. (ואמרנו), “איכלו מן הדברים הטובים שהענקנו לכם”. הם לא קיפחו אותנו, כי אם את עצמם קיפחו.
وَإِذۡ قِيلَ لَهُمُ ٱسۡكُنُواْ هَٰذِهِ ٱلۡقَرۡيَةَ وَكُلُواْ مِنۡهَا حَيۡثُ شِئۡتُمۡ وَقُولُواْ حِطَّةٞ وَٱدۡخُلُواْ ٱلۡبَابَ سُجَّدٗا نَّغۡفِرۡ لَكُمۡ خَطِيٓـَٰٔتِكُمۡۚ سَنَزِيدُ ٱلۡمُحۡسِنِينَ﴿١٦١﴾
161161 כאשר נאמר להם “שכנו בעיר הזאת ואכלו בה באשר תרצו, ואמרו, 'חטאנו', והיכנסו בשער סוגדים, נסלח לכם את חטאיכם, ונרבה את גמול המיטיבים.
فَبَدَّلَ ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ مِنۡهُمۡ قَوۡلًا غَيۡرَ ٱلَّذِي قِيلَ لَهُمۡ فَأَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ رِجۡزٗا مِّنَ ٱلسَّمَآءِ بِمَا كَانُواْ يَظۡلِمُونَ﴿١٦٢﴾
162162 והחליפו, אלה אשר קיפחו מבינהם, אמרו דבר שונה מאשר נאמר להם (להגיד), על כן שלחנו עליהם עונש מן השמים, משום שהיו מקפחים.
وَسۡـَٔلۡهُمۡ عَنِ ٱلۡقَرۡيَةِ ٱلَّتِي كَانَتۡ حَاضِرَةَ ٱلۡبَحۡرِ إِذۡ يَعۡدُونَ فِي ٱلسَّبۡتِ إِذۡ تَأۡتِيهِمۡ حِيتَانُهُمۡ يَوۡمَ سَبۡتِهِمۡ شُرَّعٗا وَيَوۡمَ لَا يَسۡبِتُونَ لَا تَأۡتِيهِمۡۚ كَذَٰلِكَ نَبۡلُوهُم بِمَا كَانُواْ يَفۡسُقُونَ﴿١٦٣﴾
163163 ושאל אותם!! אודות העיר אשר שכנה על חוף הים. הם (תושביה) חיללו את השבת, כי דגי הים עלו על פני הים ביום השבת, ואילו בימים אשר לא שבתו, הדגים לא באו. כי כה העמדנו בניסיון את המושחתים.
وَإِذۡ قَالَتۡ أُمَّةٞ مِّنۡهُمۡ لِمَ تَعِظُونَ قَوۡمًا ٱللَّهُ مُهۡلِكُهُمۡ أَوۡ مُعَذِّبُهُمۡ عَذَابٗا شَدِيدٗاۖ قَالُواْ مَعۡذِرَةً إِلَىٰ رَبِّكُمۡ وَلَعَلَّهُمۡ يَتَّقُونَ﴿١٦٤﴾
164164 ואז אמרה אומה (שבט) מביניהם, “למה אתם מטיפים לאנשים אשר אללה עומד להכחידם או להענישם?” אמרו, “סליחה לריבונכם (לצאת ידי חובה), אולי תהיה בהם יראה”.
فَلَمَّا نَسُواْ مَا ذُكِّرُواْ بِهِۦٓ أَنجَيۡنَا ٱلَّذِينَ يَنۡهَوۡنَ عَنِ ٱلسُّوٓءِ وَأَخَذۡنَا ٱلَّذِينَ ظَلَمُواْ بِعَذَابِۭ بَـِٔيسِۭ بِمَا كَانُواْ يَفۡسُقُونَ﴿١٦٥﴾
165165 כאשר שכחו את אשר הוזכר להם, חילצנו את אלה אשר אסרו את הרעה ועינינו את אלה אשר קיפחו בעונש קשה, בשל מעשה ההפקרות שעשו.
فَلَمَّا عَتَوۡاْ عَن مَّا نُهُواْ عَنۡهُ قُلۡنَا لَهُمۡ كُونُواْ قِرَدَةً خَٰسِـِٔينَ﴿١٦٦﴾
166166 וכאשר עברו על האיסור שהוטל עליהם, אמרנו להם, “היו קופים בזויים.”
وَإِذۡ تَأَذَّنَ رَبُّكَ لَيَبۡعَثَنَّ عَلَيۡهِمۡ إِلَىٰ يَوۡمِ ٱلۡقِيَٰمَةِ مَن يَسُومُهُمۡ سُوٓءَ ٱلۡعَذَابِۗ إِنَّ رَبَّكَ لَسَرِيعُ ٱلۡعِقَابِ وَإِنَّهُۥ لَغَفُورٞ رَّحِيمٞ﴿١٦٧﴾
167167 ואז הכריז ריבונך, “כי עד יום תחיית-המתים ישלח עליהם אויבים שיציקו להם בייסורים קשים. אכן ריבונך מהיר בעונש, והוא אף סולח ורחום.
وَقَطَّعۡنَٰهُمۡ فِي ٱلۡأَرۡضِ أُمَمٗاۖ مِّنۡهُمُ ٱلصَّٰلِحُونَ وَمِنۡهُمۡ دُونَ ذَٰلِكَۖ وَبَلَوۡنَٰهُم بِٱلۡحَسَنَٰتِ وَٱلسَّيِّـَٔاتِ لَعَلَّهُمۡ يَرۡجِعُونَ﴿١٦٨﴾
168168 ופיזרנו אותם על פני הארץ אומות(שבטים), יש בהם הישרים וביניהם שאינם כך, וניסינו אותם בטובות וברעות כדי שיביעו הרסה כנה.
فَخَلَفَ مِنۢ بَعۡدِهِمۡ خَلۡفٞ وَرِثُواْ ٱلۡكِتَٰبَ يَأۡخُذُونَ عَرَضَ هَٰذَا ٱلۡأَدۡنَىٰ وَيَقُولُونَ سَيُغۡفَرُ لَنَا وَإِن يَأۡتِهِمۡ عَرَضٞ مِّثۡلُهُۥ يَأۡخُذُوهُۚ أَلَمۡ يُؤۡخَذۡ عَلَيۡهِم مِّيثَٰقُ ٱلۡكِتَٰبِ أَن لَّا يَقُولُواْ عَلَى ٱللَّهِ إِلَّا ٱلۡحَقَّ وَدَرَسُواْ مَا فِيهِۗ وَٱلدَّارُ ٱلۡأٓخِرَةُ خَيۡرٞ لِّلَّذِينَ يَتَّقُونَۚ أَفَلَا تَعۡقِلُونَ﴿١٦٩﴾
169169 ובאו אחריהם דורות אשר ירשו את הספר, היו לוקחים רווח ממה שהזדמן להם לחיי העולם הזה, ואומרים, “ודאי ייסלח לנו”. ואולם אם ימצאו רווח דומה ייקחוהו. האם הם לא כרתו את הברית בספר(התורה) כי לא יאמרו על אללה אלא רק את הצדק? ולמדו (בספר) את כל אשר בו. חיי העולם הבא טובים יותר (מחיי העולם הזה) לאלה היראים. האם לא תבינו?
وَٱلَّذِينَ يُمَسِّكُونَ بِٱلۡكِتَٰبِ وَأَقَامُواْ ٱلصَّلَوٰةَ إِنَّا لَا نُضِيعُ أَجۡرَ ٱلۡمُصۡلِحِينَ﴿١٧٠﴾
170170 ואלה אשר מחזיקים בספר והמקיימים את התפילה, אנו לא נפחית את גמולם של המתקנים.
۞ وَإِذۡ نَتَقۡنَا ٱلۡجَبَلَ فَوۡقَهُمۡ كَأَنَّهُۥ ظُلَّةٞ وَظَنُّوٓاْ أَنَّهُۥ وَاقِعُۢ بِهِمۡ خُذُواْ مَآ ءَاتَيۡنَٰكُم بِقُوَّةٖ وَٱذۡكُرُواْ مَا فِيهِ لَعَلَّكُمۡ تَتَّقُونَ﴿١٧١﴾
171171 וכאשר עקרנו את ההר מעליהם ודומה הוא לסוכך, והם חשבו כי הנה הוא נופל עליהם. “אחזו בכוח אשר נתנו לכם וזכרו את אשר בו למען תיראו”.
وَإِذۡ أَخَذَ رَبُّكَ مِنۢ بَنِيٓ ءَادَمَ مِن ظُهُورِهِمۡ ذُرِّيَّتَهُمۡ وَأَشۡهَدَهُمۡ عَلَىٰٓ أَنفُسِهِمۡ أَلَسۡتُ بِرَبِّكُمۡۖ قَالُواْ بَلَىٰ شَهِدۡنَآۚ أَن تَقُولُواْ يَوۡمَ ٱلۡقِيَٰمَةِ إِنَّا كُنَّا عَنۡ هَٰذَا غَٰفِلِينَ﴿١٧٢﴾
172172 וכאשר ריבונך נטל מבני האדם, מחלציהם, את צאצאיהם, והעיד אותם על עצמם, “הלא (מעידים כי) אני ריבונכם?” והם ענו, “אכן כן, מעידים אנו”. (כל זה עשיתי) למען שלא תאמרו ביום תחיית-המתים, “אנו היינו מזה מוסחים ״.
أَوۡ تَقُولُوٓاْ إِنَّمَآ أَشۡرَكَ ءَابَآؤُنَا مِن قَبۡلُ وَكُنَّا ذُرِّيَّةٗ مِّنۢ بَعۡدِهِمۡۖ أَفَتُهۡلِكُنَا بِمَا فَعَلَ ٱلۡمُبۡطِلُونَ﴿١٧٣﴾
173173 או שתאמרו, “אמנם אבותינו היו משתפים (עבודה זרה) לפנינו, ואנו היינו רק צאצאים אחריהם. האם תעניש אותנו על מעשיהם של החוטאים?”
وَكَذَٰلِكَ نُفَصِّلُ ٱلۡأٓيَٰتِ وَلَعَلَّهُمۡ يَرۡجِعُونَ﴿١٧٤﴾
174174 וכך נבהיר את האותות, כדי שהם ישנו את דעתם (אל דרך האמת).
وَٱتۡلُ عَلَيۡهِمۡ نَبَأَ ٱلَّذِيٓ ءَاتَيۡنَٰهُ ءَايَٰتِنَا فَٱنسَلَخَ مِنۡهَا فَأَتۡبَعَهُ ٱلشَّيۡطَٰنُ فَكَانَ مِنَ ٱلۡغَاوِينَ﴿١٧٥﴾
175175 וקרא להם את הסיפור של האיש אשר נתנו לו את אותותינו ואולם הוא נטש אותם, והשטן לכד אותו והיה מהאבודים.
وَلَوۡ شِئۡنَا لَرَفَعۡنَٰهُ بِهَا وَلَٰكِنَّهُۥٓ أَخۡلَدَ إِلَى ٱلۡأَرۡضِ وَٱتَّبَعَ هَوَىٰهُۚ فَمَثَلُهُۥ كَمَثَلِ ٱلۡكَلۡبِ إِن تَحۡمِلۡ عَلَيۡهِ يَلۡهَثۡ أَوۡ تَتۡرُكۡهُ يَلۡهَثۚ ذَّٰلِكَ مَثَلُ ٱلۡقَوۡمِ ٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَاۚ فَٱقۡصُصِ ٱلۡقَصَصَ لَعَلَّهُمۡ يَتَفَكَّرُونَ﴿١٧٦﴾
176176 אילו רצינו, היינו מרוממים אותו בהם, אך הוא נסה לחיי העולם-הזה והלך אחרי תאוות נפשו. ומשלו נמשל לכלב אשר בין אם תסלקו יתנשף ואם תתעלם ממנו הוא יתנשף. לזאת נמשלו האנשים האלה אשר התכחשו לאותותינו, על כן ספר את הסיפור למען יזכרו
سَآءَ مَثَلًا ٱلۡقَوۡمُ ٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا وَأَنفُسَهُمۡ كَانُواْ يَظۡلِمُونَ﴿١٧٧﴾
177177 מה רע המשל של אלה שהתכחשו לאותותינו, ואולם רק את עצמם יקפחו
مَن يَهۡدِ ٱللَّهُ فَهُوَ ٱلۡمُهۡتَدِيۖ وَمَن يُضۡلِلۡ فَأُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡخَٰسِرُونَ﴿١٧٨﴾
178178 מי שאללה מדריך אותו אז הוא המודרך, ומי שמתעה, אז אלה הם המפסידים.
وَلَقَدۡ ذَرَأۡنَا لِجَهَنَّمَ كَثِيرٗا مِّنَ ٱلۡجِنِّ وَٱلۡإِنسِۖ لَهُمۡ قُلُوبٞ لَّا يَفۡقَهُونَ بِهَا وَلَهُمۡ أَعۡيُنٞ لَّا يُبۡصِرُونَ بِهَا وَلَهُمۡ ءَاذَانٞ لَّا يَسۡمَعُونَ بِهَآۚ أُوْلَٰٓئِكَ كَٱلۡأَنۡعَٰمِ بَلۡ هُمۡ أَضَلُّۚ أُوْلَٰٓئِكَ هُمُ ٱلۡغَٰفِلُونَ﴿١٧٩﴾
179179 וכבר השארנו לגיהינום רבים מבין השדים ובני- האנוש, אשר אמנם הם בעלי לבבות, אך הם אינם מבינים בהם, עיניים להם אמנם לא יראו בהן, אוזניים להם אמנם לא ישמעו בהן. אלה דומים לבהמות, אבל הם תועים אף יותר. אלה הם המוסחים.
وَلِلَّهِ ٱلۡأَسۡمَآءُ ٱلۡحُسۡنَىٰ فَٱدۡعُوهُ بِهَاۖ وَذَرُواْ ٱلَّذِينَ يُلۡحِدُونَ فِيٓ أَسۡمَٰٓئِهِۦۚ سَيُجۡزَوۡنَ مَا كَانُواْ يَعۡمَلُونَ﴿١٨٠﴾
180180 ולאללה שייכים שמות התארים היפים, על כן קראו לו בהם, ועזבו את אלה המסלפים את השמות היפים. הם אכן יקבלו את העונש המתאים למעשיהם.
وَمِمَّنۡ خَلَقۡنَآ أُمَّةٞ يَهۡدُونَ بِٱلۡحَقِّ وَبِهِۦ يَعۡدِلُونَ﴿١٨١﴾
181181 בין אלה שבראנו(מן השדים ובני-האנוש) יש אומה אשר מדריכים על-פי הצדק ובו ישפטו(בצדק).
وَٱلَّذِينَ كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا سَنَسۡتَدۡرِجُهُم مِّنۡ حَيۡثُ لَا يَعۡلَمُونَ﴿١٨٢﴾
182182 ואלה שהתכחשו לאותותינו נביאם בפיתוי בהדרגה להענשתם מבלי שיבחינו בכך
وَأُمۡلِي لَهُمۡۚ إِنَّ كَيۡدِي مَتِينٌ﴿١٨٣﴾
183183 למרות שאני נותן להם ארכה, מזימתי איתנה היא.
أَوَلَمۡ يَتَفَكَّرُواْۗ مَا بِصَاحِبِهِم مِّن جِنَّةٍۚ إِنۡ هُوَ إِلَّا نَذِيرٞ مُّبِينٌ﴿١٨٤﴾
184184 האם לא חשבו כי אין באישם (הנביא מוחמד) כל שיגעון, וכי תפקידו הוא להזהיר ולהבהיר?
أَوَلَمۡ يَنظُرُواْ فِي مَلَكُوتِ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا خَلَقَ ٱللَّهُ مِن شَيۡءٖ وَأَنۡ عَسَىٰٓ أَن يَكُونَ قَدِ ٱقۡتَرَبَ أَجَلُهُمۡۖ فَبِأَيِّ حَدِيثِۭ بَعۡدَهُۥ يُؤۡمِنُونَ﴿١٨٥﴾
185185 האם הם לא הביטו אל מלכות השמיים והארץ וכל דבר שיצר אללה? והם לא ראו שזמנם (סופם) קרב? ולאחר כל זאת (אזהרות הקוראן), לאיזו אזהרה הם יאמינו?
مَن يُضۡلِلِ ٱللَّهُ فَلَا هَادِيَ لَهُۥۚ وَيَذَرُهُمۡ فِي طُغۡيَٰنِهِمۡ يَعۡمَهُونَ﴿١٨٦﴾
186186 מי שאללה יתעה, אין לו מדריך, והוא ישאיר אותם תוהים בכפירתם.
يَسۡـَٔلُونَكَ عَنِ ٱلسَّاعَةِ أَيَّانَ مُرۡسَىٰهَاۖ قُلۡ إِنَّمَا عِلۡمُهَا عِندَ رَبِّيۖ لَا يُجَلِّيهَا لِوَقۡتِهَآ إِلَّا هُوَۚ ثَقُلَتۡ فِي ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِۚ لَا تَأۡتِيكُمۡ إِلَّا بَغۡتَةٗۗ يَسۡـَٔلُونَكَ كَأَنَّكَ حَفِيٌّ عَنۡهَاۖ قُلۡ إِنَّمَا عِلۡمُهَا عِندَ ٱللَّهِ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَ ٱلنَّاسِ لَا يَعۡلَمُونَ﴿١٨٧﴾
187187 שואלים אותך (מוחמד) על השעה, מתי היא תבוא? אמור, “רק ריבוני יודע זאת, ורק הוא יחשוף את מועדה, עוצמתה אדירה בשמיים ובארץ, ולא תבוא עליכם אלא לפתע”. הם שואלים אותך כאילו אתה מודע לעיתויה (מתי תבוא). אמור, “רק לאללה הידע עליה, אבל רוב האנשים אינם יודעים ״.
قُل لَّآ أَمۡلِكُ لِنَفۡسِي نَفۡعٗا وَلَا ضَرًّا إِلَّا مَا شَآءَ ٱللَّهُۚ وَلَوۡ كُنتُ أَعۡلَمُ ٱلۡغَيۡبَ لَٱسۡتَكۡثَرۡتُ مِنَ ٱلۡخَيۡرِ وَمَا مَسَّنِيَ ٱلسُّوٓءُۚ إِنۡ أَنَا۠ إِلَّا نَذِيرٞ وَبَشِيرٞ لِّقَوۡمٖ يُؤۡمِنُونَ﴿١٨٨﴾
188188 אמור, “אין ביכולתי להביא תועלת לעצמי או להעביר רעה מעליי, אלא מרצון אללה, ולו ידעתי את הנסתר הייתי מרבה מהטוב, ולא היה פוגע בי הרע, אין אני אלא מזהיר ומבשר לאנשים מאמינים”.
۞ هُوَ ٱلَّذِي خَلَقَكُم مِّن نَّفۡسٖ وَٰحِدَةٖ وَجَعَلَ مِنۡهَا زَوۡجَهَا لِيَسۡكُنَ إِلَيۡهَاۖ فَلَمَّا تَغَشَّىٰهَا حَمَلَتۡ حَمۡلًا خَفِيفٗا فَمَرَّتۡ بِهِۦۖ فَلَمَّآ أَثۡقَلَت دَّعَوَا ٱللَّهَ رَبَّهُمَا لَئِنۡ ءَاتَيۡتَنَا صَٰلِحٗا لَّنَكُونَنَّ مِنَ ٱلشَّٰكِرِينَ﴿١٨٩﴾
189189 הוא (אללה) אשר ברא אתכם מנפש אחת וממנה עשה לו (לאדם) בת-זוג לשכון אליה, וכאשר התערבב איתה, היא נכנסה להריון. והמשיכה בו בקלות, אך כאשר הריונה נעשה כבד יותר, התפללו אל אללה ריבונם ואמרו, “אם תיתן לנו בן שלם ובריא, אכן נהיה מהמודים”.
فَلَمَّآ ءَاتَىٰهُمَا صَٰلِحٗا جَعَلَا لَهُۥ شُرَكَآءَ فِيمَآ ءَاتَىٰهُمَاۚ فَتَعَٰلَى ٱللَّهُ عَمَّا يُشۡرِكُونَ﴿١٩٠﴾
190190 אולם כאשר נתן להם בן שלם ובריא, הם צירפו לו שותפים, וייחסו להם חלק באשר נתן להם. יתרומם אללה מעל אלה שצירפו לו.
أَيُشۡرِكُونَ مَا لَا يَخۡلُقُ شَيۡـٔٗا وَهُمۡ يُخۡلَقُونَ﴿١٩١﴾
191191 האם יצרפו לו שותפים אשר אינם יכולים לברוא? והם אשר נוצרים,
وَلَا يَسۡتَطِيعُونَ لَهُمۡ نَصۡرٗا وَلَآ أَنفُسَهُمۡ يَنصُرُونَ﴿١٩٢﴾
192192 ואינם יכולים לעזור להם, ואף לא לעזור לעצמם.
وَإِن تَدۡعُوهُمۡ إِلَى ٱلۡهُدَىٰ لَا يَتَّبِعُوكُمۡۚ سَوَآءٌ عَلَيۡكُمۡ أَدَعَوۡتُمُوهُمۡ أَمۡ أَنتُمۡ صَٰمِتُونَ﴿١٩٣﴾
193193 ואם תקראו להם לבוא אל דרך הישר, לא ילכו אחריכם. גם אם תקראו להם או אם אתם שקטים.
إِنَّ ٱلَّذِينَ تَدۡعُونَ مِن دُونِ ٱللَّهِ عِبَادٌ أَمۡثَالُكُمۡۖ فَٱدۡعُوهُمۡ فَلۡيَسۡتَجِيبُواْ لَكُمۡ إِن كُنتُمۡ صَٰدِقِينَ﴿١٩٤﴾
194194 אלה אשר תקראו אליהם מלבד אללה, עבדים הם כמותכם. קראו להם וראו אם יענו לכם אם אכן אתם צודקים.
أَلَهُمۡ أَرۡجُلٞ يَمۡشُونَ بِهَآۖ أَمۡ لَهُمۡ أَيۡدٖ يَبۡطِشُونَ بِهَآۖ أَمۡ لَهُمۡ أَعۡيُنٞ يُبۡصِرُونَ بِهَآۖ أَمۡ لَهُمۡ ءَاذَانٞ يَسۡمَعُونَ بِهَاۗ قُلِ ٱدۡعُواْ شُرَكَآءَكُمۡ ثُمَّ كِيدُونِ فَلَا تُنظِرُونِ﴿١٩٥﴾
195195 האם יש להם רגליים כדי ללכת בהם? או ידיים יתפשו בהן בכוח? או יש להם עיניים לראות בהן? או יש להם אוזניים לשמוע בהן? אמור “קראו לשותפיכם והתנכלו לי, ואל תתנו לי שום הזדמנות.
إِنَّ وَلِـِّۧيَ ٱللَّهُ ٱلَّذِي نَزَّلَ ٱلۡكِتَٰبَۖ وَهُوَ يَتَوَلَّى ٱلصَّٰلِحِينَ﴿١٩٦﴾
196196 אללה הוא אדוני אשר הוריד את הספר (הקוראן), והוא מגן הישרים.
وَٱلَّذِينَ تَدۡعُونَ مِن دُونِهِۦ لَا يَسۡتَطِيعُونَ نَصۡرَكُمۡ وَلَآ أَنفُسَهُمۡ يَنصُرُونَ﴿١٩٧﴾
197197 וכי אלה אשר תקראו אליהם מלבדו אינם יכולים לעזור לכם ולא לעצמם עוזרים.”
وَإِن تَدۡعُوهُمۡ إِلَى ٱلۡهُدَىٰ لَا يَسۡمَعُواْۖ وَتَرَىٰهُمۡ يَنظُرُونَ إِلَيۡكَ وَهُمۡ لَا يُبۡصِرُونَ﴿١٩٨﴾
198198 אם תקראו להם לבוא אל דרך הישר, לא ישמעו, ואתה תראה אותם כאילו הם מביסים אליך, הרי הם אינם רואים.
خُذِ ٱلۡعَفۡوَ وَأۡمُرۡ بِٱلۡعُرۡفِ وَأَعۡرِضۡ عَنِ ٱلۡجَٰهِلِينَ﴿١٩٩﴾
199199 קבל את הטוב מן האנשים, וצווה לנהוג כמקובל, והתרחק מחסרי הדעת.
وَإِمَّا يَنزَغَنَّكَ مِنَ ٱلشَّيۡطَٰنِ نَزۡغٞ فَٱسۡتَعِذۡ بِٱللَّهِۚ إِنَّهُۥ سَمِيعٌ عَلِيمٌ﴿٢٠٠﴾
200200 ואם יפגע בך השטן פגיעה כול שהיא, אז בקש עזרה מאללה כי הוא הכול שומע והכול יודע.
إِنَّ ٱلَّذِينَ ٱتَّقَوۡاْ إِذَا مَسَّهُمۡ طَٰٓئِفٞ مِّنَ ٱلشَّيۡطَٰنِ تَذَكَّرُواْ فَإِذَا هُم مُّبۡصِرُونَ﴿٢٠١﴾
201201 אכן אלה היראים את אללה, אם השטן ינסה לפתותם, נזכרים (תיכף), והנה הם רואים במו עיניהם (את דרך הישר).
وَإِخۡوَٰنُهُمۡ يَمُدُّونَهُمۡ فِي ٱلۡغَيِّ ثُمَّ لَا يُقۡصِرُونَ﴿٢٠٢﴾
202202 ואילו אחיהם (של השטנים) עוזרים להם להמשיך בתעייה והם אינם מפסיקים.
وَإِذَا لَمۡ تَأۡتِهِم بِـَٔايَةٖ قَالُواْ لَوۡلَا ٱجۡتَبَيۡتَهَاۚ قُلۡ إِنَّمَآ أَتَّبِعُ مَا يُوحَىٰٓ إِلَيَّ مِن رَّبِّيۚ هَٰذَا بَصَآئِرُ مِن رَّبِّكُمۡ وَهُدٗى وَرَحۡمَةٞ لِّقَوۡمٖ يُؤۡمِنُونَ﴿٢٠٣﴾
203203 אם לא תביא להם אות, יאמרו, “מדוע לא תמציא אותו בעצמך?” אמור, “אני נוהג לפי מה שהושרה אלי מריבוני. (הקוראן) זה הוא הוכחה מריבונכם כדי להאיר עיניים, ולהביא הדרכה ורחמים לאנשים המאמינים.
وَإِذَا قُرِئَ ٱلۡقُرۡءَانُ فَٱسۡتَمِعُواْ لَهُۥ وَأَنصِتُواْ لَعَلَّكُمۡ تُرۡحَمُونَ﴿٢٠٤﴾
204204 וכאשר הקוראן נקרא (בפניכם), האזינו לו והקשיבו למען תרוחמו.
وَٱذۡكُر رَّبَّكَ فِي نَفۡسِكَ تَضَرُّعٗا وَخِيفَةٗ وَدُونَ ٱلۡجَهۡرِ مِنَ ٱلۡقَوۡلِ بِٱلۡغُدُوِّ وَٱلۡأٓصَالِ وَلَا تَكُن مِّنَ ٱلۡغَٰفِلِينَ﴿٢٠٥﴾
205205 והזכר את ריבונך בנפשך בוקר וערב בהצטנעות ובפחד, ואל תרים את קולך, ואל תהיה מאלה שדעתם מוסטת.
إِنَّ ٱلَّذِينَ عِندَ رَبِّكَ لَا يَسۡتَكۡبِرُونَ عَنۡ عِبَادَتِهِۦ وَيُسَبِّحُونَهُۥ وَلَهُۥ يَسۡجُدُونَۤ۩﴿٢٠٦﴾
206206 אכן אלה (המלאכים) הנמצאים אצל ריבונך לא יתייהרו מכדי לעבוד אותו והם משבחים אותו ולו סוגדים תמיד.