وَٱلۡكِتَٰبِ ٱلۡمُبِينِ﴿٢﴾
22 (נשבע אני) בספר אשר מבאר את כל הדברים.
إِنَّا جَعَلۡنَٰهُ قُرۡءَٰنًا عَرَبِيّٗا لَّعَلَّكُمۡ تَعۡقِلُونَ﴿٣﴾
33 אנו עשינו אותו קוראן בערבית כדי שתוכלו להבין אותו.
وَإِنَّهُۥ فِيٓ أُمِّ ٱلۡكِتَٰبِ لَدَيۡنَا لَعَلِيٌّ حَكِيمٌ﴿٤﴾
44 ואכן זה רשום אצלנו בספר השמימי, והוא עילאי ומלא חוכמה.
أَفَنَضۡرِبُ عَنكُمُ ٱلذِّكۡرَ صَفۡحًا أَن كُنتُمۡ قَوۡمٗا مُّسۡرِفِينَ﴿٥﴾
55 האם חשבתם שנפסיק להוריד את האזהרה עליכם, מפני שאתם אנשים מגדישי סאה בעוולות?
وَكَمۡ أَرۡسَلۡنَا مِن نَّبِيّٖ فِي ٱلۡأَوَّلِينَ﴿٦﴾
66 וכה רבים הם הנביאים אשר שלחנו אל הדורות מימי קדם,
وَمَا يَأۡتِيهِم مِّن نَّبِيٍّ إِلَّا كَانُواْ بِهِۦ يَسۡتَهۡزِءُونَ﴿٧﴾
77 אך לא בא אליהם כל נביא, אלא שהם היו מזלזלים בו.
فَأَهۡلَكۡنَآ أَشَدَّ مِنۡهُم بَطۡشٗا وَمَضَىٰ مَثَلُ ٱلۡأَوَّلِينَ﴿٨﴾
88 והכחדנו עמים חזקים מהם בכוח, ועבר המשל של הדורות הקודמים.
وَلَئِن سَأَلۡتَهُم مَّنۡ خَلَقَ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضَ لَيَقُولُنَّ خَلَقَهُنَّ ٱلۡعَزِيزُ ٱلۡعَلِيمُ﴿٩﴾
99 ואם תשאל אותם: “מי ברא את השמים ואת הארץ?” יאמרו: “ברא אותם העזוז והיודע”,
ٱلَّذِي جَعَلَ لَكُمُ ٱلۡأَرۡضَ مَهۡدٗا وَجَعَلَ لَكُمۡ فِيهَا سُبُلٗا لَّعَلَّكُمۡ تَهۡتَدُونَ﴿١٠﴾
1010 אשר ברא לכם את הארץ כמשכן, ופתח לפניכם את השבילים, כדי שתמצאו את הדרך(הצדק)
وَٱلَّذِي نَزَّلَ مِنَ ٱلسَّمَآءِ مَآءَۢ بِقَدَرٖ فَأَنشَرۡنَا بِهِۦ بَلۡدَةٗ مَّيۡتٗاۚ كَذَٰلِكَ تُخۡرَجُونَ﴿١١﴾
1111 והוא אשר מוריד את המים מהשמיים בכמות מוגדרת, להחיות בהם את האדמה שהייתה מתה, וכך גם אתם תקומו לתחייה
وَٱلَّذِي خَلَقَ ٱلۡأَزۡوَٰجَ كُلَّهَا وَجَعَلَ لَكُم مِّنَ ٱلۡفُلۡكِ وَٱلۡأَنۡعَٰمِ مَا تَرۡكَبُونَ﴿١٢﴾
1212 והוא זה אשר ברא את הזוגות כולם ועשה לכם מן האוניות והבהמות אשר תרכבו עליהם,
لِتَسۡتَوُۥاْ عَلَىٰ ظُهُورِهِۦ ثُمَّ تَذۡكُرُواْ نِعۡمَةَ رَبِّكُمۡ إِذَا ٱسۡتَوَيۡتُمۡ عَلَيۡهِ وَتَقُولُواْ سُبۡحَٰنَ ٱلَّذِي سَخَّرَ لَنَا هَٰذَا وَمَا كُنَّا لَهُۥ مُقۡرِنِينَ﴿١٣﴾
1313 כדי שתרכבו עליהם ואז תזכרו את חסד ריבונכם בשעה שתרכבו עליהם ותאמרו: “ישתבח שמו של זה אשר הכניע אותם למעננו, כי אנו לבדנו לא היינו מצליחים בזה,
وَإِنَّآ إِلَىٰ رَبِّنَا لَمُنقَلِبُونَ﴿١٤﴾
1414 ואכן אנחנו נחזור אל ריבוננו”.
وَجَعَلُواْ لَهُۥ مِنۡ عِبَادِهِۦ جُزۡءًاۚ إِنَّ ٱلۡإِنسَٰنَ لَكَفُورٞ مُّبِينٌ﴿١٥﴾
1515 הם עשו את ברואיו לחלק ממנו, אכן האדם כופר מובהק.
أَمِ ٱتَّخَذَ مِمَّا يَخۡلُقُ بَنَاتٖ وَأَصۡفَىٰكُم بِٱلۡبَنِينَ﴿١٦﴾
1616 האם הוא לקח לעצמו את הבנות אשר ברא, ובחר עבורכם את הבנים?
وَإِذَا بُشِّرَ أَحَدُهُم بِمَا ضَرَبَ لِلرَّحۡمَٰنِ مَثَلٗا ظَلَّ وَجۡهُهُۥ مُسۡوَدّٗا وَهُوَ كَظِيمٌ﴿١٧﴾
1717 וכאשר התבשרו חלק מהם בדבר אשר נמשל עבורם לרחמן בכבודו ובעצמו, קדרו פניהם והתמלאו בכעס.
أَوَمَن يُنَشَّؤُاْ فِي ٱلۡحِلۡيَةِ وَهُوَ فِي ٱلۡخِصَامِ غَيۡرُ مُبِينٖ﴿١٨﴾
1818 וכי (יעדיף) את אשר יקושטו בתכשיטים, ואשר הוא בעת סכסוך. לא ידע להוכיח דברים בבירור.
وَجَعَلُواْ ٱلۡمَلَٰٓئِكَةَ ٱلَّذِينَ هُمۡ عِبَٰدُ ٱلرَّحۡمَٰنِ إِنَٰثًاۚ أَشَهِدُواْ خَلۡقَهُمۡۚ سَتُكۡتَبُ شَهَٰدَتُهُمۡ وَيُسۡـَٔلُونَ﴿١٩﴾
1919 הם סברו לחינם שהמלאכים, עבדיו של הבורא, הם נקבות, אך האם הם היו עדים לבריאתם? עדותם תירשם, והם עוד יישאלו על כך.
وَقَالُواْ لَوۡ شَآءَ ٱلرَّحۡمَٰنُ مَا عَبَدۡنَٰهُمۗ مَّا لَهُم بِذَٰلِكَ مِنۡ عِلۡمٍۖ إِنۡ هُمۡ إِلَّا يَخۡرُصُونَ﴿٢٠﴾
2020 והם אומרים: “לו רצה הרחמן לא היינו עובדים אותם (האלילים)”. אולם אין הם יודעים דבר על כך, והם אכן רק הוגי שווא ושקר.
أَمۡ ءَاتَيۡنَٰهُمۡ كِتَٰبٗا مِّن قَبۡلِهِۦ فَهُم بِهِۦ مُسۡتَمۡسِكُونَ﴿٢١﴾
2121 האם נתנו להם לפני כן ספר אשר עליו הם נסמכים?
بَلۡ قَالُوٓاْ إِنَّا وَجَدۡنَآ ءَابَآءَنَا عَلَىٰٓ أُمَّةٖ وَإِنَّا عَلَىٰٓ ءَاثَٰرِهِم مُّهۡتَدُونَ﴿٢٢﴾
2222 אבל הם אמרו: “אנו מצאנו את אבותינו מאוחדים באמונתם, ואנחנו הולכים בעקבותיהם”
وَكَذَٰلِكَ مَآ أَرۡسَلۡنَا مِن قَبۡلِكَ فِي قَرۡيَةٖ مِّن نَّذِيرٍ إِلَّا قَالَ مُتۡرَفُوهَآ إِنَّا وَجَدۡنَآ ءَابَآءَنَا عَلَىٰٓ أُمَّةٖ وَإِنَّا عَلَىٰٓ ءَاثَٰرِهِم مُّقۡتَدُونَ﴿٢٣﴾
2323 כל פעם ששלחנו לפניך שליח לעיר, אמרו מנהיגיה: “מצאנו את אבותינו מחזיקים במנהגים הללו (עבודת האלילים) ואנחנו הולכים בעקבותיהם”.
۞ قَٰلَ أَوَلَوۡ جِئۡتُكُم بِأَهۡدَىٰ مِمَّا وَجَدتُّمۡ عَلَيۡهِ ءَابَآءَكُمۡۖ قَالُوٓاْ إِنَّا بِمَآ أُرۡسِلۡتُم بِهِۦ كَٰفِرُونَ﴿٢٤﴾
2424 אמור: “ולו גם אם אראה לכם דרך ישרה מדרך אבותיכם? אמרו: "כופרים אנו בשליחותכם״
فَٱنتَقَمۡنَا مِنۡهُمۡۖ فَٱنظُرۡ كَيۡفَ كَانَ عَٰقِبَةُ ٱلۡمُكَذِّبِينَ﴿٢٥﴾
2525 לכן, התנקמנו בהם, וראה מה היה סופם של המתכחשים.
وَإِذۡ قَالَ إِبۡرَٰهِيمُ لِأَبِيهِ وَقَوۡمِهِۦٓ إِنَّنِي بَرَآءٞ مِّمَّا تَعۡبُدُونَ﴿٢٦﴾
2626 וכאשר אברהם אמר לאביו ולבני עמו: “אני דוחה את מה שאתם עובדים,
إِلَّا ٱلَّذِي فَطَرَنِي فَإِنَّهُۥ سَيَهۡدِينِ﴿٢٧﴾
2727 אני עובד רק את זה שברא אותי, והוא זה שידריך אותי”.
وَجَعَلَهَا كَلِمَةَۢ بَاقِيَةٗ فِي عَقِبِهِۦ لَعَلَّهُمۡ يَرۡجِعُونَ﴿٢٨﴾
2828 ואז אברהם השאיר את המילים הללו בקרב צאצאיו, למען ישובו (אל עבודת ריבונם).
بَلۡ مَتَّعۡتُ هَٰٓؤُلَآءِ وَءَابَآءَهُمۡ حَتَّىٰ جَآءَهُمُ ٱلۡحَقُّ وَرَسُولٞ مُّبِينٞ﴿٢٩﴾
2929 אני הענקתי להם ולאבותיהם את הנאות העולם הזה, עד שבא אליהם הצדק ושליח אשר נתן להם מסר ברור.
وَلَمَّا جَآءَهُمُ ٱلۡحَقُّ قَالُواْ هَٰذَا سِحۡرٞ وَإِنَّا بِهِۦ كَٰفِرُونَ﴿٣٠﴾
3030 וכאשר נגלה הצדק בפניהם, אמרו: “זהו קסם ואנו כופרים בו”.
وَقَالُواْ لَوۡلَا نُزِّلَ هَٰذَا ٱلۡقُرۡءَانُ عَلَىٰ رَجُلٖ مِّنَ ٱلۡقَرۡيَتَيۡنِ عَظِيمٍ﴿٣١﴾
3131 ואמרו: “למה לא הורד הקוראן לאחד האנשים המכובדים משתי הערים?
أَهُمۡ يَقۡسِمُونَ رَحۡمَتَ رَبِّكَۚ نَحۡنُ قَسَمۡنَا بَيۡنَهُم مَّعِيشَتَهُمۡ فِي ٱلۡحَيَوٰةِ ٱلدُّنۡيَاۚ وَرَفَعۡنَا بَعۡضَهُمۡ فَوۡقَ بَعۡضٖ دَرَجَٰتٖ لِّيَتَّخِذَ بَعۡضُهُم بَعۡضٗا سُخۡرِيّٗاۗ وَرَحۡمَتُ رَبِّكَ خَيۡرٞ مِّمَّا يَجۡمَعُونَ﴿٣٢﴾
3232 האם הם אלה שמחלקים את רחמי ריבונך? אנחנו חילקנו ביניהם את מחייתם בחיי העולם הזה, והעלינו אחדים מהם על האחרים כדי שכל אחד יוכל לקבל את האחר לעובדים, ואולם רחמי ריבונך טובים יותר מכל ההון שהם מקבצים.
وَلَوۡلَآ أَن يَكُونَ ٱلنَّاسُ أُمَّةٗ وَٰحِدَةٗ لَّجَعَلۡنَا لِمَن يَكۡفُرُ بِٱلرَّحۡمَٰنِ لِبُيُوتِهِمۡ سُقُفٗا مِّن فِضَّةٖ وَمَعَارِجَ عَلَيۡهَا يَظۡهَرُونَ﴿٣٣﴾
3333 ואם האנשים היו נהפכים לאומה אחת, היינו עושים למתכחשים לרחמן בתים אשר גגות של כסף להם, ומדרגות לעלות בהם.
وَلِبُيُوتِهِمۡ أَبۡوَٰبٗا وَسُرُرًا عَلَيۡهَا يَتَّكِـُٔونَ﴿٣٤﴾
3434 ושערים לבתיהם וספות לנוחותם.
وَزُخۡرُفٗاۚ وَإِن كُلُّ ذَٰلِكَ لَمَّا مَتَٰعُ ٱلۡحَيَوٰةِ ٱلدُّنۡيَاۚ وَٱلۡأٓخِرَةُ عِندَ رَبِّكَ لِلۡمُتَّقِينَ﴿٣٥﴾
3535 והכול עם קישוטי זהב, להנאה זמנית בחיי העולם-הזה, אך העולם־הבא שמור אצל ריבונך ליראים (אותו).
وَمَن يَعۡشُ عَن ذِكۡرِ ٱلرَّحۡمَٰنِ نُقَيِّضۡ لَهُۥ شَيۡطَٰنٗا فَهُوَ لَهُۥ قَرِينٞ﴿٣٦﴾
3636 לכל המתעלם מזכרו של הרחמן, נצרף שטן אשר יהיה לו החבר הקרוב.
وَإِنَّهُمۡ لَيَصُدُّونَهُمۡ عَنِ ٱلسَّبِيلِ وَيَحۡسَبُونَ أَنَّهُم مُّهۡتَدُونَ﴿٣٧﴾
3737 הם מרחיקים אותם מדרך הישר, בעודם חושבים שהם מודרכים.
حَتَّىٰٓ إِذَا جَآءَنَا قَالَ يَٰلَيۡتَ بَيۡنِي وَبَيۡنَكَ بُعۡدَ ٱلۡمَشۡرِقَيۡنِ فَبِئۡسَ ٱلۡقَرِينُ﴿٣٨﴾
3838 אולם כאשר יגיע אלינו יגיד: “הלוואי שהיה המרחק ביני לבינך כמרחק מזרח ממערב, כי חבר ביש ורע היית לי”.
وَلَن يَنفَعَكُمُ ٱلۡيَوۡمَ إِذ ظَّلَمۡتُمۡ أَنَّكُمۡ فِي ٱلۡعَذَابِ مُشۡتَرِكُونَ﴿٣٩﴾
3939 (וייאמר להם): “עשיתם את הרע. לא יעזור לכם היום כשקיפחתם אם יהיו לך שותפים בעונש, עונשכם לא יצטמצם”.
أَفَأَنتَ تُسۡمِعُ ٱلصُّمَّ أَوۡ تَهۡدِي ٱلۡعُمۡيَ وَمَن كَانَ فِي ضَلَٰلٖ مُّبِينٖ﴿٤٠﴾
4040 האם תוכל לגרום לחירשים לשמוע? האם תוכל להדריך את העיוור או את זה אשר היה בתעייה בהירה (וגלויה)?
فَإِمَّا نَذۡهَبَنَّ بِكَ فَإِنَّا مِنۡهُم مُّنتَقِمُونَ﴿٤١﴾
4141 אם נאסוף אותך (במותך), אנו נתנקם בהם (רק לאחר שליחת שליחים אליהם)
أَوۡ نُرِيَنَّكَ ٱلَّذِي وَعَدۡنَٰهُمۡ فَإِنَّا عَلَيۡهِم مُّقۡتَدِرُونَ﴿٤٢﴾
4242 או שאף נראה לך בעודך בחיים את העונש אשר הכנו להם, מפני שאנו חזקים מהם.
فَٱسۡتَمۡسِكۡ بِٱلَّذِيٓ أُوحِيَ إِلَيۡكَۖ إِنَّكَ عَلَىٰ صِرَٰطٖ مُّسۡتَقِيمٖ﴿٤٣﴾
4343 לכן היצמד למה שהושרה אליך, כי אתה הולך בדרך הישר,
وَإِنَّهُۥ لَذِكۡرٞ لَّكَ وَلِقَوۡمِكَۖ وَسَوۡفَ تُسۡـَٔلُونَ﴿٤٤﴾
4444 ואכן, זו התזכורת הטובה עבורך ועבור בני עמך, ועתידים אתם להישאל.
وَسۡـَٔلۡ مَنۡ أَرۡسَلۡنَا مِن قَبۡلِكَ مِن رُّسُلِنَآ أَجَعَلۡنَا مِن دُونِ ٱلرَّحۡمَٰنِ ءَالِهَةٗ يُعۡبَدُونَ﴿٤٥﴾
4545 שאל את השליחים אשר נשלחו לפניך, האם אי פעם התרנו לעבוד אלילים מלבד הרחמן?
وَلَقَدۡ أَرۡسَلۡنَا مُوسَىٰ بِـَٔايَٰتِنَآ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ وَمَلَإِيْهِۦ فَقَالَ إِنِّي رَسُولُ رَبِّ ٱلۡعَٰلَمِينَ﴿٤٦﴾
4646 וכבר שלחנו את משה עם אותותינו אל פרעה ומועצת נכבדיו, והוא אמר: “אני שליחו של ריבון העולמים”.
فَلَمَّا جَآءَهُم بِـَٔايَٰتِنَآ إِذَا هُم مِّنۡهَا يَضۡحَكُونَ﴿٤٧﴾
4747 וכאשר הביא להם את אותותינו, הם צחקו לו וזלזלו בו
وَمَا نُرِيهِم مِّنۡ ءَايَةٍ إِلَّا هِيَ أَكۡبَرُ مِنۡ أُخۡتِهَاۖ وَأَخَذۡنَٰهُم بِٱلۡعَذَابِ لَعَلَّهُمۡ يَرۡجِعُونَ﴿٤٨﴾
4848 אך כל אות שהראינו להם היה גדול יותר מקודמו, והבאנו להם את העונש (המכות) למען ישובו.
وَقَالُواْ يَٰٓأَيُّهَ ٱلسَّاحِرُ ٱدۡعُ لَنَا رَبَّكَ بِمَا عَهِدَ عِندَكَ إِنَّنَا لَمُهۡتَدُونَ﴿٤٩﴾
4949 ואמרו: “הוי קוסם! קרא למעננו אל ריבונך בברית אשר כרת אתך, כי אנחנו רוצים להאמין!”
فَلَمَّا كَشَفۡنَا عَنۡهُمُ ٱلۡعَذَابَ إِذَا هُمۡ يَنكُثُونَ﴿٥٠﴾
5050 ואולם כאשר הסרנו את העונש מעליהם, הפרו את הבטחתם.
وَنَادَىٰ فِرۡعَوۡنُ فِي قَوۡمِهِۦ قَالَ يَٰقَوۡمِ أَلَيۡسَ لِي مُلۡكُ مِصۡرَ وَهَٰذِهِ ٱلۡأَنۡهَٰرُ تَجۡرِي مِن تَحۡتِيٓۚ أَفَلَا تُبۡصِرُونَ﴿٥١﴾
5151 וקרא פרעה בתוך עמו: “בני עמי! האם לא לי המלכות במצרים, ולא יזרמו הנהרות הללו לרגליי? האם לא תראו?
أَمۡ أَنَا۠ خَيۡرٞ مِّنۡ هَٰذَا ٱلَّذِي هُوَ مَهِينٞ وَلَا يَكَادُ يُبِينُ﴿٥٢﴾
5252 האין אני טוב יותר מאדם עלוב זה אשר גם לדבר ברורות לא יוכל?
فَلَوۡلَآ أُلۡقِيَ عَلَيۡهِ أَسۡوِرَةٞ مِّن ذَهَبٍ أَوۡ جَآءَ مَعَهُ ٱلۡمَلَٰٓئِكَةُ مُقۡتَرِنِينَ﴿٥٣﴾
5353 מדוע לא קושט בצמידי זהב משמים, ולא באו עמו המלאכים כדי להעיד על צדקתו(שהוא אכן שליח האל)”
فَٱسۡتَخَفَّ قَوۡمَهُۥ فَأَطَاعُوهُۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَوۡمٗا فَٰسِقِينَ﴿٥٤﴾
5454 וכך הוא זלזל בבני עמו ושמעו לקולו כי היו מושחתים.
فَلَمَّآ ءَاسَفُونَا ٱنتَقَمۡنَا مِنۡهُمۡ فَأَغۡرَقۡنَٰهُمۡ أَجۡمَعِينَ﴿٥٥﴾
5555 וכאשר הכעיסו אותנו, נקמנו בהם, והטבענו את כולם,
فَجَعَلۡنَٰهُمۡ سَلَفٗا وَمَثَلٗا لِّلۡأٓخِرِينَ﴿٥٦﴾
5656 ועשינו מהם משל לאחרים ולדורות העתידיים.
۞ وَلَمَّا ضُرِبَ ٱبۡنُ مَرۡيَمَ مَثَلًا إِذَا قَوۡمُكَ مِنۡهُ يَصِدُّونَ﴿٥٧﴾
5757 וכאשר ניתן (ישוע) בן מרים כמשל, בני עמך הפנו את גבם,
وَقَالُوٓاْ ءَأَٰلِهَتُنَا خَيۡرٌ أَمۡ هُوَۚ مَا ضَرَبُوهُ لَكَ إِلَّا جَدَلَۢاۚ بَلۡ هُمۡ قَوۡمٌ خَصِمُونَ﴿٥٨﴾
5858 ואמרו: “האם הוא טוב יותר מאלילינו?”, הם התייחסו אליו אך ורק לצורך הוויכוח, כי אכן הם עם של מתנצחים (ללא הצדקה).
إِنۡ هُوَ إِلَّا عَبۡدٌ أَنۡعَمۡنَا عَلَيۡهِ وَجَعَلۡنَٰهُ مَثَلٗا لِّبَنِيٓ إِسۡرَٰٓءِيلَ﴿٥٩﴾
5959 אין הוא אלא עבד אשר שפענו לו חסד ושלחנו אותו כמשל לבני ישראל.
وَلَوۡ نَشَآءُ لَجَعَلۡنَا مِنكُم مَّلَٰٓئِكَةٗ فِي ٱلۡأَرۡضِ يَخۡلُفُونَ﴿٦٠﴾
6060 כי לו רצינו, היינו שמים במקומכם מלאכים אשר ימשיכו לחיות על פני האדמה
وَإِنَّهُۥ لَعِلۡمٞ لِّلسَّاعَةِ فَلَا تَمۡتَرُنَّ بِهَا وَٱتَّبِعُونِۚ هَٰذَا صِرَٰطٞ مُّسۡتَقِيمٞ﴿٦١﴾
6161 אכן, הוא אחד מסימני השעה. אל תפקפקו בזה, אלא לכו אחריי, אכן זאת הדרך הישרה.
وَلَا يَصُدَّنَّكُمُ ٱلشَّيۡطَٰنُۖ إِنَّهُۥ لَكُمۡ عَدُوّٞ مُّبِينٞ﴿٦٢﴾
6262 אל תתנו לשטן להדיח אתכם מהדרך, כי הוא אכן אויבכם המושבע.
وَلَمَّا جَآءَ عِيسَىٰ بِٱلۡبَيِّنَٰتِ قَالَ قَدۡ جِئۡتُكُم بِٱلۡحِكۡمَةِ وَلِأُبَيِّنَ لَكُم بَعۡضَ ٱلَّذِي تَخۡتَلِفُونَ فِيهِۖ فَٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَأَطِيعُونِ﴿٦٣﴾
6363 וכאשר הביא ישוע את האותות הבהירים, אמר: “הבאתי לכם את החוכמה, כדי לבאר לכם את הדברים אשר נחלקתם בגינם. לכן יראו את אללה ושמעו בקולי.
إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ رَبِّي وَرَبُّكُمۡ فَٱعۡبُدُوهُۚ هَٰذَا صِرَٰطٞ مُّسۡتَقِيمٞ﴿٦٤﴾
6464 כי אללה הוא ריבוני וריבונכם לכן עבדוהו כי זה דרך הישר”.
فَٱخۡتَلَفَ ٱلۡأَحۡزَابُ مِنۢ بَيۡنِهِمۡۖ فَوَيۡلٞ لِّلَّذِينَ ظَلَمُواْ مِنۡ عَذَابِ يَوۡمٍ أَلِيمٍ﴿٦٥﴾
6565 ושוסעו הקבוצות השונות ביניהן. אבוי לאלה אשר קיפחו מיום העונש הכואב.
هَلۡ يَنظُرُونَ إِلَّا ٱلسَّاعَةَ أَن تَأۡتِيَهُم بَغۡتَةٗ وَهُمۡ لَا يَشۡعُرُونَ﴿٦٦﴾
6666 המחכים הם שהשעה (יום הדין) תבוא עליהם לפתע מבלי שאפילו ירגישו זאת?
ٱلۡأَخِلَّآءُ يَوۡمَئِذِۭ بَعۡضُهُمۡ لِبَعۡضٍ عَدُوٌّ إِلَّا ٱلۡمُتَّقِينَ﴿٦٧﴾
6767 הידידים יהיו ביום ההוא איש לרעהו כאויבים, חוץ מאלה אשר יראים.
يَٰعِبَادِ لَا خَوۡفٌ عَلَيۡكُمُ ٱلۡيَوۡمَ وَلَآ أَنتُمۡ تَحۡزَنُونَ﴿٦٨﴾
6868 הוי עבדיי! אל לכם לפחד מהיום הזה ולא להצטער.
ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ بِـَٔايَٰتِنَا وَكَانُواْ مُسۡلِمِينَ﴿٦٩﴾
6969 אלה אשר האמינו באותותינו והיו מוסלמים (מתמסרים).
ٱدۡخُلُواْ ٱلۡجَنَّةَ أَنتُمۡ وَأَزۡوَٰجُكُمۡ تُحۡبَرُونَ﴿٧٠﴾
7070 היכנסו לגן עדן אתם וזוגותיכם ושם התענגו באושר.
يُطَافُ عَلَيۡهِم بِصِحَافٖ مِّن ذَهَبٖ وَأَكۡوَابٖۖ وَفِيهَا مَا تَشۡتَهِيهِ ٱلۡأَنفُسُ وَتَلَذُّ ٱلۡأَعۡيُنُۖ وَأَنتُمۡ فِيهَا خَٰلِدُونَ﴿٧١﴾
7171 שם יגישו להם קערות של זהב וגביעים, ובהם כל אשר תחפוץ הנפש וכל אשר תיהנה העין ממנו, ושם תישארו לעולם ועד.
وَتِلۡكَ ٱلۡجَنَّةُ ٱلَّتِيٓ أُورِثۡتُمُوهَا بِمَا كُنتُمۡ تَعۡمَلُونَ﴿٧٢﴾
7272 זהו הגן אשר ירשתם בזכות מעשיכם.
لَكُمۡ فِيهَا فَٰكِهَةٞ كَثِيرَةٞ مِّنۡهَا تَأۡكُلُونَ﴿٧٣﴾
7373 ויהיה לכם שם שפע של פירות למאכל.
إِنَّ ٱلۡمُجۡرِمِينَ فِي عَذَابِ جَهَنَّمَ خَٰلِدُونَ﴿٧٤﴾
7474 אך הרשעים, הם יסבלו לעולם ועד את עונש הגיהינום,
لَا يُفَتَّرُ عَنۡهُمۡ وَهُمۡ فِيهِ مُبۡلِسُونَ﴿٧٥﴾
7575 ולא יוקל(העונש) עליהם, והם יהיו אומללים ומיואשים לעולם ועד
وَمَا ظَلَمۡنَٰهُمۡ وَلَٰكِن كَانُواْ هُمُ ٱلظَّٰلِمِينَ﴿٧٦﴾
7676 ולא קיפחנו אותם, אלא הם אלה שקיפחו את עצמם.
وَنَادَوۡاْ يَٰمَٰلِكُ لِيَقۡضِ عَلَيۡنَا رَبُّكَۖ قَالَ إِنَّكُم مَّٰكِثُونَ﴿٧٧﴾
7777 ויקראו: “הוי מאליק (שומר הגיהינום)! כי רק יביא לנו ריבונך את קיצנו”. אך הוא יענה להם: “אתם נשארים כאן לעולם ועד ״.
لَقَدۡ جِئۡنَٰكُم بِٱلۡحَقِّ وَلَٰكِنَّ أَكۡثَرَكُمۡ لِلۡحَقِّ كَٰرِهُونَ﴿٧٨﴾
7878 כבר הבאנו לכם את הצדק, ואולם רובכם שונאים את הצדק.
أَمۡ أَبۡرَمُوٓاْ أَمۡرٗا فَإِنَّا مُبۡرِمُونَ﴿٧٩﴾
7979 אם הם הכינו תחבולה, גם אנחנו מכינים להם
أَمۡ يَحۡسَبُونَ أَنَّا لَا نَسۡمَعُ سِرَّهُمۡ وَنَجۡوَىٰهُمۚ بَلَىٰ وَرُسُلُنَا لَدَيۡهِمۡ يَكۡتُبُونَ﴿٨٠﴾
8080 או שמא הם חושבים שלא נשמע אותם ואת התלחשויותיהם? נהפוך הוא, מלאכינו ניצבים לידם ומתעדים הכול
قُلۡ إِن كَانَ لِلرَّحۡمَٰنِ وَلَدٞ فَأَنَا۠ أَوَّلُ ٱلۡعَٰبِدِينَ﴿٨١﴾
8181 אמור: “אילו היה לרחמן בן, הייתי אני ראשון לעבוד אותו”
سُبۡحَٰنَ رَبِّ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ رَبِّ ٱلۡعَرۡشِ عَمَّا يَصِفُونَ﴿٨٢﴾
8282 ישתבח שמו, ריבון השמים והארץ, ריבון כס- המלכות, הוא נעלה מעל לכול מה שהם מייחסים לו”.
فَذَرۡهُمۡ يَخُوضُواْ وَيَلۡعَبُواْ حَتَّىٰ يُلَٰقُواْ يَوۡمَهُمُ ٱلَّذِي يُوعَدُونَ﴿٨٣﴾
8383 אם כן, הנח להם להמשיך בדברי הבליהם ולהשתעשע עד אשר יפגשו את יומם אשר הובטח להם.
وَهُوَ ٱلَّذِي فِي ٱلسَّمَآءِ إِلَٰهٞ وَفِي ٱلۡأَرۡضِ إِلَٰهٞۚ وَهُوَ ٱلۡحَكِيمُ ٱلۡعَلِيمُ﴿٨٤﴾
8484 והוא האלוה אשר בשמים, והאלוה אשר בארץ, והוא החכם והיודע.
وَتَبَارَكَ ٱلَّذِي لَهُۥ مُلۡكُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَمَا بَيۡنَهُمَا وَعِندَهُۥ عِلۡمُ ٱلسَّاعَةِ وَإِلَيۡهِ تُرۡجَعُونَ﴿٨٥﴾
8585 ויתברך אללה אשר לו מלכות השמים והארץ וכל אשר ביניהם, ורק לו יש הידע על”השעה” (יום הדין) ואליו תושבו.
وَلَا يَمۡلِكُ ٱلَّذِينَ يَدۡعُونَ مِن دُونِهِ ٱلشَّفَٰعَةَ إِلَّا مَن شَهِدَ بِٱلۡحَقِّ وَهُمۡ يَعۡلَمُونَ﴿٨٦﴾
8686 אלה (האלילים) אשר אליהם יתפללו זולתו לא יוכלו להמליץ לפני אללה, רק המעידים על הצדק במודע.
وَلَئِن سَأَلۡتَهُم مَّنۡ خَلَقَهُمۡ لَيَقُولُنَّ ٱللَّهُۖ فَأَنَّىٰ يُؤۡفَكُونَ﴿٨٧﴾
8787 אם תשאל אותם: “מי ברא אותם?” יאמרו: “אללה”. אם כן, מדוע הם סוסים מהדרך?
وَقِيلِهِۦ يَٰرَبِّ إِنَّ هَٰٓؤُلَآءِ قَوۡمٞ لَّا يُؤۡمِنُونَ﴿٨٨﴾
8888 ונאמר (מוחמד): “הוי ריבוני! אכן הם בצדק אנשים שלא יאמינו.”,
فَٱصۡفَحۡ عَنۡهُمۡ وَقُلۡ سَلَٰمٞۚ فَسَوۡفَ يَعۡلَمُونَ﴿٨٩﴾
8989 וסלח להם, ואמור “שלום”. וסופם שהם ידוע יידעו הכול