Al-Qamar

القمر

The Moon • 55 ayahs • Meccan

بِسْمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحْمَٰنِ ٱلرَّحِيمِ

ٱقۡتَرَبَتِ ٱلسَّاعَةُ وَٱنشَقَّ ٱلۡقَمَرُ﴿١﴾

11 התקרבה “השעה”(יום הדין), והירח נבקע.

وَإِن يَرَوۡاْ ءَايَةٗ يُعۡرِضُواْ وَيَقُولُواْ سِحۡرٞ مُّسۡتَمِرّٞ﴿٢﴾

22 וכאשר הם יראו אות הם יסובבו גב (יכפרו) ויאמרו: “בסך הכול קסם מתמשך”,

وَكَذَّبُواْ وَٱتَّبَعُوٓاْ أَهۡوَآءَهُمۡۚ وَكُلُّ أَمۡرٖ مُّسۡتَقِرّٞ﴿٣﴾

33 הם יכפרו וילכו אחרי תאוותיהם, אף- על-פי שהכול כבר נקבע.

وَلَقَدۡ جَآءَهُم مِّنَ ٱلۡأَنۢبَآءِ مَا فِيهِ مُزۡدَجَرٌ﴿٤﴾

44 וכבר באו אליהם הרבה קורות שבכוחן להרתיע,

حِكۡمَةُۢ بَٰلِغَةٞۖ فَمَا تُغۡنِ ٱلنُّذُرُ﴿٥﴾

55 חכמה נעלה (הקוראן), אך המזהירים לא ישפיעו(על הכופרים).

فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡۘ يَوۡمَ يَدۡعُ ٱلدَّاعِ إِلَىٰ شَيۡءٖ نُّكُرٍ﴿٦﴾

66 לכן סור מעליהם, וחכה ליום שבו יקרא להם הקורא אל המאורע האיום (יום הדין).

خُشَّعًا أَبۡصَٰرُهُمۡ يَخۡرُجُونَ مِنَ ٱلۡأَجۡدَاثِ كَأَنَّهُمۡ جَرَادٞ مُّنتَشِرٞ﴿٧﴾

77 אז יהיו עיניהם עלובות, והם יוצאו מן הקברים כאילו הם היו נחיל של ארבה.

مُّهۡطِعِينَ إِلَى ٱلدَّاعِۖ يَقُولُ ٱلۡكَٰفِرُونَ هَٰذَا يَوۡمٌ عَسِرٞ﴿٨﴾

88 הם ימהרו אל הקורא. יאמרו הכופרים: “זהו יום נורא קשה”.

۞ كَذَّبَتۡ قَبۡلَهُمۡ قَوۡمُ نُوحٖ فَكَذَّبُواْ عَبۡدَنَا وَقَالُواْ مَجۡنُونٞ وَٱزۡدُجِرَ﴿٩﴾

99 לפניהם כבר כפרו בני עמו של נוח, אשר התכחשו לעברנו ואמרו: “זה משוגע”, ואיימו לגרשו.

فَدَعَا رَبَّهُۥٓ أَنِّي مَغۡلُوبٞ فَٱنتَصِرۡ﴿١٠﴾

1010 אז קרא אל ריבונו, ״ הם גוברים עליי, אז חלץ אותי!”

فَفَتَحۡنَآ أَبۡوَٰبَ ٱلسَّمَآءِ بِمَآءٖ مُّنۡهَمِرٖ﴿١١﴾

1111 אז פתחנו את שערי השמים והורדנו את מי המבול,

وَفَجَّرۡنَا ٱلۡأَرۡضَ عُيُونٗا فَٱلۡتَقَى ٱلۡمَآءُ عَلَىٰٓ أَمۡرٖ قَدۡ قُدِرَ﴿١٢﴾

1212 ובקענו את מעיינות התהום, ונפגשו המים כפי שפסקנו.

وَحَمَلۡنَٰهُ عَلَىٰ ذَاتِ أَلۡوَٰحٖ وَدُسُرٖ﴿١٣﴾

1313 ונשאנו אותו על (אונייה) עשויה לוחות ומסמרים,

تَجۡرِي بِأَعۡيُنِنَا جَزَآءٗ لِّمَن كَانَ كُفِرَ﴿١٤﴾

1414 אשר שסה בהשגחתנו. זה היה הגמול לאשר היה כופר (בשליחות נוח).

وَلَقَد تَّرَكۡنَٰهَآ ءَايَةٗ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ﴿١٥﴾

1515 וכבר השארנו אותה כאות, אבל, האם מישהו מפנים את המסר?

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ﴿١٦﴾

1616 ואיך היו עונשי והאזהרות.

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ﴿١٧﴾

1717 וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

كَذَّبَتۡ عَادٞ فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ﴿١٨﴾

1818 בני עאד הכחישו את האזהרות ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו?

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ رِيحٗا صَرۡصَرٗا فِي يَوۡمِ نَحۡسٖ مُّسۡتَمِرّٖ﴿١٩﴾

1919 אנו שלחנו עליהם רוח קרה עזה ביום ארור ומקולל מתמשך,

تَنزِعُ ٱلنَّاسَ كَأَنَّهُمۡ أَعۡجَازُ نَخۡلٖ مُّنقَعِرٖ﴿٢٠﴾

2020 אשר עקרה את האנשים כאילו היו גזעי דקלים נגדעים.

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ﴿٢١﴾

2121 ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו?

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ﴿٢٢﴾

2222 וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

كَذَّبَتۡ ثَمُودُ بِٱلنُّذُرِ﴿٢٣﴾

2323 התכחשו (אנשי) ת'מוד למזהירים (הנביא צאלח).

فَقَالُوٓاْ أَبَشَرٗا مِّنَّا وَٰحِدٗا نَّتَّبِعُهُۥٓ إِنَّآ إِذٗا لَّفِي ضَلَٰلٖ وَسُعُرٍ﴿٢٤﴾

2424 ואמרו: “האם נלך בעקבות אחד מאתנו? זו טעות וחוסר דעת.

أَءُلۡقِيَ ٱلذِّكۡرُ عَلَيۡهِ مِنۢ بَيۡنِنَا بَلۡ هُوَ كَذَّابٌ أَشِرٞ﴿٢٥﴾

2525 האם רק לו מכולנו הושרה המסר האלוהי? לא! כי שקרן חצוף הוא.”

سَيَعۡلَمُونَ غَدٗا مَّنِ ٱلۡكَذَّابُ ٱلۡأَشِرُ﴿٢٦﴾

2626 מחר ייוודע להם מי השקרן החצוף.

إِنَّا مُرۡسِلُواْ ٱلنَّاقَةِ فِتۡنَةٗ لَّهُمۡ فَٱرۡتَقِبۡهُمۡ وَٱصۡطَبِرۡ﴿٢٧﴾

2727 כי אנו שולחים אליהם את הנאקה להעמידם בניסיון, שים לב להם והתאזר בסבלנות.

وَنَبِّئۡهُمۡ أَنَّ ٱلۡمَآءَ قِسۡمَةُۢ بَيۡنَهُمۡۖ كُلُّ شِرۡبٖ مُّحۡتَضَرٞ﴿٢٨﴾

2828 ואמור להם, כי המים שבבאר הם לכולם, וכל אחד ישתה בתורו.

فَنَادَوۡاْ صَاحِبَهُمۡ فَتَعَاطَىٰ فَعَقَرَ﴿٢٩﴾

2929 אך הם קראו לחברם (המרושע), אשר שחס את הנאקה.

فَكَيۡفَ كَانَ عَذَابِي وَنُذُرِ﴿٣٠﴾

3030 ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרה שלפניו?

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ صَيۡحَةٗ وَٰحِدَةٗ فَكَانُواْ كَهَشِيمِ ٱلۡمُحۡتَظِرِ﴿٣١﴾

3131 ולכן הנחתנו עליהם צווחה אחת, ומיד הם נפלו כמו עלים יבשים.

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ﴿٣٢﴾

3232 וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

كَذَّبَتۡ قَوۡمُ لُوطِۭ بِٱلنُّذُرِ﴿٣٣﴾

3333 התכחשו (בני) עמו של לוט למזהירים (לוט).

إِنَّآ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ حَاصِبًا إِلَّآ ءَالَ لُوطٖۖ نَّجَّيۡنَٰهُم بِسَحَرٖ﴿٣٤﴾

3434 ולכן שלחנו בהם סופה סוערת (שהשמידה אותם), אך את משפחת לוט מילטנו עם שחה

نِّعۡمَةٗ مِّنۡ عِندِنَاۚ كَذَٰلِكَ نَجۡزِي مَن شَكَرَ﴿٣٥﴾

3535 זאת עשינו כחסד מאתנו. כך עמול לאשר מכיר תודה.

وَلَقَدۡ أَنذَرَهُم بَطۡشَتَنَا فَتَمَارَوۡاْ بِٱلنُّذُرِ﴿٣٦﴾

3636 וכבר הזהירם (לוט) מבוא מהלומתינו, אך הם לא האמינו לאזהרה.

وَلَقَدۡ رَٰوَدُوهُ عَن ضَيۡفِهِۦ فَطَمَسۡنَآ أَعۡيُنَهُمۡ فَذُوقُواْ عَذَابِي وَنُذُرِ﴿٣٧﴾

3737 ושידלוהו להסגיר להם את אורחיו (לביצוע זממם בהם), כיבינו את מאור עיניהם, ונאמר להם: “טעמו אפוא את עונשי (ואת מסר) הזהרותיי”.

وَلَقَدۡ صَبَّحَهُم بُكۡرَةً عَذَابٞ مُّسۡتَقِرّٞ﴿٣٨﴾

3838 וכבר עם בוקר, פגע בהם עונש ממושך,

فَذُوقُواْ عَذَابِي وَنُذُرِ﴿٣٩﴾

3939 (ונאמר להם): ״ טעמו את עונש (ואת מסר) הזהרותיי”.

وَلَقَدۡ يَسَّرۡنَا ٱلۡقُرۡءَانَ لِلذِّكۡرِ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ﴿٤٠﴾

4040 וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר?

وَلَقَدۡ جَآءَ ءَالَ فِرۡعَوۡنَ ٱلنُّذُرُ﴿٤١﴾

4141 וכבר באו אל בית פרעה המזהירים.

كَذَّبُواْ بِـَٔايَٰتِنَا كُلِّهَا فَأَخَذۡنَٰهُمۡ أَخۡذَ عَزِيزٖ مُّقۡتَدِرٍ﴿٤٢﴾

4242 אך הם התכחשו לכל אותותינו, ואז הנחתנו עליהם את מכותיו של העזוז הכול-יכול.

أَكُفَّارُكُمۡ خَيۡرٞ مِّنۡ أُوْلَٰٓئِكُمۡ أَمۡ لَكُم بَرَآءَةٞ فِي ٱلزُّبُرِ﴿٤٣﴾

4343 האם כופריכם טובים מאלה (שלפניכם), או שמא יש לכם חסינות לפי כתבי הקודש?

أَمۡ يَقُولُونَ نَحۡنُ جَمِيعٞ مُّنتَصِرٞ﴿٤٤﴾

4444 ואולי יאמרו: “אנו חבורה של מנצחים”?

سَيُهۡزَمُ ٱلۡجَمۡعُ وَيُوَلُّونَ ٱلدُّبُرَ﴿٤٥﴾

4545 אך בקרוב הם יפסידו וייסוגו אחורה.

بَلِ ٱلسَّاعَةُ مَوۡعِدُهُمۡ وَٱلسَّاعَةُ أَدۡهَىٰ وَأَمَرُّ﴿٤٦﴾

4646 אכן, “השעה” (יום הדין) היא מועדם, ו״השעה” קשה יותר ומרה יותר.

إِنَّ ٱلۡمُجۡرِمِينَ فِي ضَلَٰلٖ وَسُعُرٖ﴿٤٧﴾

4747 אכן הרשעים שרויים בתעייה ובטיפשות.

يَوۡمَ يُسۡحَبُونَ فِي ٱلنَّارِ عَلَىٰ وُجُوهِهِمۡ ذُوقُواْ مَسَّ سَقَرَ﴿٤٨﴾

4848 ביום אשר ייגררו על פניהם אל תוך האש, (יאמר להם): “טעמו את מגע האש הלוהטת של הגיהינום”.

إِنَّا كُلَّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَٰهُ بِقَدَرٖ﴿٤٩﴾

4949 אכן אנו כל דבר בראנו לפי מידה מוגדרת.

وَمَآ أَمۡرُنَآ إِلَّا وَٰحِدَةٞ كَلَمۡحِۭ بِٱلۡبَصَرِ﴿٥٠﴾

5050 ואנו מצווים רק פעם אחת והצו מתגשם כהרף עין

وَلَقَدۡ أَهۡلَكۡنَآ أَشۡيَاعَكُمۡ فَهَلۡ مِن مُّدَّكِرٖ﴿٥١﴾

5151 וכבר הכחדנו את הדומים לכם, האם יש מי שילמד את המסר?

وَكُلُّ شَيۡءٖ فَعَلُوهُ فِي ٱلزُّبُرِ﴿٥٢﴾

5252 כל מעשיהם מתועדים בכתבים רשומים.

وَكُلُّ صَغِيرٖ وَكَبِيرٖ مُّسۡتَطَرٌ﴿٥٣﴾

5353 הכול רשום, מהקטן לגדול (המעשים).

إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّٰتٖ وَنَهَرٖ﴿٥٤﴾

5454 ואולם היראים (את אללה) יהיו בגני עדן עם נהרות זורמים,

فِي مَقۡعَدِ صِدۡقٍ عِندَ مَلِيكٖ مُّقۡتَدِرِۭ﴿٥٥﴾

5555 במושב כבוד אצל המלך הכול-יכול.

← An-NajmAr-Rahman→

RELATED SURAHS

11

Hud

Hud

15

Al-Hijr

The Rocky Tract

46

Al-Ahqaf

The Wind-Curved Sandhills

1

Al-Fatiha

The Opening

Browse all 114 surahs