وَٱلذَّٰرِيَٰتِ ذَرۡوٗا﴿١﴾
11 (שבועה) ברוחות המפזרות,
فَٱلۡحَٰمِلَٰتِ وِقۡرٗا﴿٢﴾
22 והנושאות את הנטל הכבד,
فَٱلۡجَٰرِيَٰتِ يُسۡرٗا﴿٣﴾
33 והמפליגות בנחת,
فَٱلۡمُقَسِّمَٰتِ أَمۡرًا﴿٤﴾
44 והמחלקות את הצווים,
إِنَّمَا تُوعَدُونَ لَصَادِقٞ﴿٥﴾
55 כל מה שהוזהרתם בו הוא אכן אמת
وَإِنَّ ٱلدِّينَ لَوَٰقِعٞ﴿٦﴾
66 ויום הדין אכן יתקיים.
وَٱلسَّمَآءِ ذَاتِ ٱلۡحُبُكِ﴿٧﴾
77 (שבועה) והשמים המתוכננים היטב.
إِنَّكُمۡ لَفِي قَوۡلٖ مُّخۡتَلِفٖ﴿٨﴾
88 אכן אתם נחלקים בדבר,
يُؤۡفَكُ عَنۡهُ مَنۡ أُفِكَ﴿٩﴾
99 אשר מהם יורחקו המורחקים.
قُتِلَ ٱلۡخَرَّٰصُونَ﴿١٠﴾
1010 הקללה על הכוזבים,
ٱلَّذِينَ هُمۡ فِي غَمۡرَةٖ سَاهُونَ﴿١١﴾
1111 אלה הם אשר שקועים בתעתועים.
يَسۡـَٔلُونَ أَيَّانَ يَوۡمُ ٱلدِّينِ﴿١٢﴾
1212 הם שואלים, “מתי יום הדין?”
يَوۡمَ هُمۡ عَلَى ٱلنَّارِ يُفۡتَنُونَ﴿١٣﴾
1313 זה היום בו הם ייענשו באש.
ذُوقُواْ فِتۡنَتَكُمۡ هَٰذَا ٱلَّذِي كُنتُم بِهِۦ تَسۡتَعۡجِلُونَ﴿١٤﴾
1414,”טעמו את העונש אשר דרשתם להחיש”
إِنَّ ٱلۡمُتَّقِينَ فِي جَنَّٰتٖ وَعُيُونٍ﴿١٥﴾
1515 אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים,
ءَاخِذِينَ مَآ ءَاتَىٰهُمۡ رَبُّهُمۡۚ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَبۡلَ ذَٰلِكَ مُحۡسِنِينَ﴿١٦﴾
1616 ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים.
كَانُواْ قَلِيلٗا مِّنَ ٱلَّيۡلِ مَا يَهۡجَعُونَ﴿١٧﴾
1717 הם המעיטו מאוד לנום בלילות,
وَبِٱلۡأَسۡحَارِ هُمۡ يَسۡتَغۡفِرُونَ﴿١٨﴾
1818 ועם שחר הם מבקשים סליחה,
وَفِيٓ أَمۡوَٰلِهِمۡ حَقّٞ لِّلسَّآئِلِ وَٱلۡمَحۡرُومِ﴿١٩﴾
1919 ועל אשר הם נותנים זכות ברכושם למבקש חסד ולמחוסר כל.
وَفِي ٱلۡأَرۡضِ ءَايَٰتٞ لِّلۡمُوقِنِينَ﴿٢٠﴾
2020 ובארץ יש אותות לבטוחים באמונתם,
وَفِيٓ أَنفُسِكُمۡۚ أَفَلَا تُبۡصِرُونَ﴿٢١﴾
2121 ובכם בעצמכם, האם לא תתבוננו?
وَفِي ٱلسَّمَآءِ رِزۡقُكُمۡ وَمَا تُوعَدُونَ﴿٢٢﴾
2222 בשמים מקור פרנסתכם וכל אשר הובטח לכם.
فَوَرَبِّ ٱلسَّمَآءِ وَٱلۡأَرۡضِ إِنَّهُۥ لَحَقّٞ مِّثۡلَ مَآ أَنَّكُمۡ تَنطِقُونَ﴿٢٣﴾
2323 לכן, (נשבע) בריבון השמים והארץ! כי אכן אמת היא, כמו היכולת שלכם לדבר.
هَلۡ أَتَىٰكَ حَدِيثُ ضَيۡفِ إِبۡرَٰهِيمَ ٱلۡمُكۡرَمِينَ﴿٢٤﴾
2424 האם שמעת על הסיפור אודות האורחים הנכבדים של אברהם?
إِذۡ دَخَلُواْ عَلَيۡهِ فَقَالُواْ سَلَٰمٗاۖ قَالَ سَلَٰمٞ قَوۡمٞ مُّنكَرُونَ﴿٢٥﴾
2525 שבאו אליו ואמרו לו: “שלום!” והוא אמר לי שלום אנשים לא מוכרים”
فَرَاغَ إِلَىٰٓ أَهۡلِهِۦ فَجَآءَ بِعِجۡلٖ سَمِينٖ﴿٢٦﴾
2626 אז הוא פנה במהירות אל אשתו והביא להם עגל מפוטם.
فَقَرَّبَهُۥٓ إِلَيۡهِمۡ قَالَ أَلَا تَأۡكُلُونَ﴿٢٧﴾
2727 והגישו להם, ואמר: “האם לא תאכלו?”
فَأَوۡجَسَ مِنۡهُمۡ خِيفَةٗۖ قَالُواْ لَا تَخَفۡۖ وَبَشَّرُوهُ بِغُلَٰمٍ عَلِيمٖ﴿٢٨﴾
2828 הוא החל לפחד מפניהם, אך הם אמרו: “אל תפחד!” ובישרו לו על בן שיהיה בעל תבונה.
فَأَقۡبَلَتِ ٱمۡرَأَتُهُۥ فِي صَرَّةٖ فَصَكَّتۡ وَجۡهَهَا وَقَالَتۡ عَجُوزٌ عَقِيمٞ﴿٢٩﴾
2929 אז הגיעה אשתו בצעקה, סטרה על פניה ואמרה: “זקנה ועקרה אני!”
قَالُواْ كَذَٰلِكِ قَالَ رَبُّكِۖ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلۡحَكِيمُ ٱلۡعَلِيمُ﴿٣٠﴾
3030 אמרו ״כה אמר ריבונך, כי הוא החכם והיודע.
۞ قَالَ فَمَا خَطۡبُكُمۡ أَيُّهَا ٱلۡمُرۡسَلُونَ﴿٣١﴾
3131 ״ ואמר: ״ מה היא שליחותכם?”
قَالُوٓاْ إِنَّآ أُرۡسِلۡنَآ إِلَىٰ قَوۡمٖ مُّجۡرِمِينَ﴿٣٢﴾
3232 אמרו: “נשלחנו אל עם של כופרים מכחשים,
لِنُرۡسِلَ عَلَيۡهِمۡ حِجَارَةٗ مِّن طِينٖ﴿٣٣﴾
3333 כדי שנמטיר עליהם אבני חימר,
مُّسَوَّمَةً عِندَ رَبِّكَ لِلۡمُسۡرِفِينَ﴿٣٤﴾
3434 אשר יועדו על ידי ריבונך כעונש למפריזים בעוולות”
فَأَخۡرَجۡنَا مَن كَانَ فِيهَا مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ﴿٣٥﴾
3535 וחילצנו את כל המאמינים אשר היו בה,
فَمَا وَجَدۡنَا فِيهَا غَيۡرَ بَيۡتٖ مِّنَ ٱلۡمُسۡلِمِينَ﴿٣٦﴾
3636 ולא מצאנו בה אלא משפחה אחת של מוסלמים (מתמסרים),
وَتَرَكۡنَا فِيهَآ ءَايَةٗ لِّلَّذِينَ يَخَافُونَ ٱلۡعَذَابَ ٱلۡأَلِيمَ﴿٣٧﴾
3737 הותרנו בה אות לאלה הפוחדים מפני העונש הכואב.
وَفِي مُوسَىٰٓ إِذۡ أَرۡسَلۡنَٰهُ إِلَىٰ فِرۡعَوۡنَ بِسُلۡطَٰنٖ مُّبِينٖ﴿٣٨﴾
3838 ויש עוד אות אל משה, כאשר שלחנו אותו אל פרעה עם הוכחות בהירות,
فَتَوَلَّىٰ بِرُكۡنِهِۦ وَقَالَ سَٰحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونٞ﴿٣٩﴾
3939 ואולם (פרעה) סובב גב עם צבאו, ואמר: הוא (משה) קוסם או משוגע”.
فَأَخَذۡنَٰهُ وَجُنُودَهُۥ فَنَبَذۡنَٰهُمۡ فِي ٱلۡيَمِّ وَهُوَ مُلِيمٞ﴿٤٠﴾
4040 אז ייסרנוהו ואת צבאו וזרקנו אותם לים, כשהוא אשם.
وَفِي عَادٍ إِذۡ أَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمُ ٱلرِّيحَ ٱلۡعَقِيمَ﴿٤١﴾
4141 ועאד, כאשר שלחנו אליהם רוח נוראית,
مَا تَذَرُ مِن شَيۡءٍ أَتَتۡ عَلَيۡهِ إِلَّا جَعَلَتۡهُ كَٱلرَّمِيمِ﴿٤٢﴾
4242 אשר ריסקה את כל אשר עמד בדרכה.
وَفِي ثَمُودَ إِذۡ قِيلَ لَهُمۡ تَمَتَّعُواْ حَتَّىٰ حِينٖ﴿٤٣﴾
4343 וגם ת'מוד היה אות, כאשר נאמר להם: “התענגו עד עת מועד”.
فَعَتَوۡاْ عَنۡ أَمۡرِ رَبِّهِمۡ فَأَخَذَتۡهُمُ ٱلصَّٰعِقَةُ وَهُمۡ يَنظُرُونَ﴿٤٤﴾
4444 ואולם הם מרדו בצוו ריבונם, על כן הכתה בהם סופת אש בעודם בוהים.
فَمَا ٱسۡتَطَٰعُواْ مِن قِيَامٖ وَمَا كَانُواْ مُنتَصِرِينَ﴿٤٥﴾
4545 ולא יכלו יותר לקום ולא היה להם כל חילוץ.
وَقَوۡمَ نُوحٖ مِّن قَبۡلُۖ إِنَّهُمۡ كَانُواْ قَوۡمٗا فَٰسِقِينَ﴿٤٦﴾
4646 ולפניהם (הכחדנו) את בני עמו של נוח, כי אכן היו אנשים מושחתים.
وَٱلسَّمَآءَ بَنَيۡنَٰهَا بِأَيۡيْدٖ وَإِنَّا لَمُوسِعُونَ﴿٤٧﴾
4747 ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם.
وَٱلۡأَرۡضَ فَرَشۡنَٰهَا فَنِعۡمَ ٱلۡمَٰهِدُونَ﴿٤٨﴾
4848 ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים.
وَمِن كُلِّ شَيۡءٍ خَلَقۡنَا زَوۡجَيۡنِ لَعَلَّكُمۡ تَذَكَّرُونَ﴿٤٩﴾
4949 ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו.
فَفِرُّوٓاْ إِلَى ٱللَّهِۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرٞ مُّبِينٞ﴿٥٠﴾
5050 לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה
وَلَا تَجۡعَلُواْ مَعَ ٱللَّهِ إِلَٰهًا ءَاخَرَۖ إِنِّي لَكُم مِّنۡهُ نَذِيرٞ مُّبِينٞ﴿٥١﴾
5151 ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה.
كَذَٰلِكَ مَآ أَتَى ٱلَّذِينَ مِن قَبۡلِهِم مِّن رَّسُولٍ إِلَّا قَالُواْ سَاحِرٌ أَوۡ مَجۡنُونٌ﴿٥٢﴾
5252 ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”.
أَتَوَاصَوۡاْ بِهِۦۚ بَلۡ هُمۡ قَوۡمٞ طَاغُونَ﴿٥٣﴾
5353 האם ציוו זה את זה על הדבר הזה? אכן הם אנשים משתלחים!
فَتَوَلَّ عَنۡهُمۡ فَمَآ أَنتَ بِمَلُومٖ﴿٥٤﴾
5454 לכן פרוש מהם, ואין עליך שום אשמה.
وَذَكِّرۡ فَإِنَّ ٱلذِّكۡرَىٰ تَنفَعُ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ﴿٥٥﴾
5555 אך הוסף להזכיר, כי ההזכרה אכן מועילה למאמינים.
وَمَا خَلَقۡتُ ٱلۡجِنَّ وَٱلۡإِنسَ إِلَّا لِيَعۡبُدُونِ﴿٥٦﴾
5656 ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי.
مَآ أُرِيدُ مِنۡهُم مِّن رِّزۡقٖ وَمَآ أُرِيدُ أَن يُطۡعِمُونِ﴿٥٧﴾
5757 אינני דורש כי יפרנסוני ואינני רוצה כי יאכילוני.
إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلرَّزَّاقُ ذُو ٱلۡقُوَّةِ ٱلۡمَتِينُ﴿٥٨﴾
5858 אכן אללה הוא המפרנס, בעל החוזק והאיתן.
فَإِنَّ لِلَّذِينَ ظَلَمُواْ ذَنُوبٗا مِّثۡلَ ذَنُوبِ أَصۡحَٰبِهِمۡ فَلَا يَسۡتَعۡجِلُونِ﴿٥٩﴾
5959 על אלה אשר קיפחו רובצת אשמה כאשמת הכופרים שקדמו להם, אל להם לדחוק בי לזרז את עונשם.
فَوَيۡلٞ لِّلَّذِينَ كَفَرُواْ مِن يَوۡمِهِمُ ٱلَّذِي يُوعَدُونَ﴿٦٠﴾
6060 אוי לכופרים מיום העונש שהוזהרו ממנו.