يَٰٓأَيُّهَا ٱلنَّبِيُّ ٱتَّقِ ٱللَّهَ وَلَا تُطِعِ ٱلۡكَٰفِرِينَ وَٱلۡمُنَٰفِقِينَۚ إِنَّ ٱللَّهَ كَانَ عَلِيمًا حَكِيمٗا﴿١﴾
11 אתה הנביא! ירא את אללה ואל תישמע לכופרים ולצבועים. אכן אללה הוא הכול יודע והחכם.
وَٱتَّبِعۡ مَا يُوحَىٰٓ إِلَيۡكَ مِن رَّبِّكَۚ إِنَّ ٱللَّهَ كَانَ بِمَا تَعۡمَلُونَ خَبِيرٗا﴿٢﴾
22 ונהג בעקבות מה שיושרה לך מריבונך, כי אללה בקי בכל אשר אתם עושים,
وَتَوَكَّلۡ عَلَى ٱللَّهِۚ وَكَفَىٰ بِٱللَّهِ وَكِيلٗا﴿٣﴾
33 וסמוך על אללה כי מספיק להישען על אללה.
مَّا جَعَلَ ٱللَّهُ لِرَجُلٖ مِّن قَلۡبَيۡنِ فِي جَوۡفِهِۦۚ وَمَا جَعَلَ أَزۡوَٰجَكُمُ ٱلَّٰٓـِٔي تُظَٰهِرُونَ مِنۡهُنَّ أُمَّهَٰتِكُمۡۚ وَمَا جَعَلَ أَدۡعِيَآءَكُمۡ أَبۡنَآءَكُمۡۚ ذَٰلِكُمۡ قَوۡلُكُم بِأَفۡوَٰهِكُمۡۖ وَٱللَّهُ يَقُولُ ٱلۡحَقَّ وَهُوَ يَهۡدِي ٱلسَّبِيلَ﴿٤﴾
44 לא עשה אללה לאיש שני לבבות בתוכו, ולא עשה את נשותיכם אשר אתם עומדים לגרש כאימהות לכם, וכן אין בנים מאומצים נחשבים בנים טבעיים, זה הוא דיבורכם בפיכם, ואללה דובר את הצדק, והוא אשר מדריך אל השביל הנכון.
ٱدۡعُوهُمۡ لِأٓبَآئِهِمۡ هُوَ أَقۡسَطُ عِندَ ٱللَّهِۚ فَإِن لَّمۡ تَعۡلَمُوٓاْ ءَابَآءَهُمۡ فَإِخۡوَٰنُكُمۡ فِي ٱلدِّينِ وَمَوَٰلِيكُمۡۚ وَلَيۡسَ عَلَيۡكُمۡ جُنَاحٞ فِيمَآ أَخۡطَأۡتُم بِهِۦ وَلَٰكِن مَّا تَعَمَّدَتۡ قُلُوبُكُمۡۚ وَكَانَ ٱللَّهُ غَفُورٗا رَّحِيمًا﴿٥﴾
55 קראו אותם על שם אבותיהם, כי זה צודק יותר אצל אללה. אולם אם אין אתם יודעים מי אבותיהם, אחיכם לדת ייקראו, או ידידיכם. אך אין אשמה עליכם אם תטעו בזאת, אלא אם התכוונתם לכך בלבכם, כי אללה הוא הסלחן והרחום.
ٱلنَّبِيُّ أَوۡلَىٰ بِٱلۡمُؤۡمِنِينَ مِنۡ أَنفُسِهِمۡۖ وَأَزۡوَٰجُهُۥٓ أُمَّهَٰتُهُمۡۗ وَأُوْلُواْ ٱلۡأَرۡحَامِ بَعۡضُهُمۡ أَوۡلَىٰ بِبَعۡضٖ فِي كِتَٰبِ ٱللَّهِ مِنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ وَٱلۡمُهَٰجِرِينَ إِلَّآ أَن تَفۡعَلُوٓاْ إِلَىٰٓ أَوۡلِيَآئِكُم مَّعۡرُوفٗاۚ كَانَ ذَٰلِكَ فِي ٱلۡكِتَٰبِ مَسۡطُورٗا﴿٦﴾
66 הנביא אחראי למאמינים יותר מאשר הם אחראים לעצמם, ונשותיו אימהות להם, וקרובי דם יהיו ראשונים לרשת זה את זה לפי ספר אללה מהמאמינים והמהגרים, אלא אם תבחרו לעשות טובה עם בעלי בריתכם וידידיכם. כך נכתב בספר.
وَإِذۡ أَخَذۡنَا مِنَ ٱلنَّبِيِّـۧنَ مِيثَٰقَهُمۡ وَمِنكَ وَمِن نُّوحٖ وَإِبۡرَٰهِيمَ وَمُوسَىٰ وَعِيسَى ٱبۡنِ مَرۡيَمَۖ وَأَخَذۡنَا مِنۡهُم مِّيثَٰقًا غَلِيظٗا﴿٧﴾
77 כרתנו ברית עם הנביאים ואתך, ועם נוח, אברהם ומשה וישוע בן מרים, כרתנו עמם ברית מובטחת,
لِّيَسۡـَٔلَ ٱلصَّٰدِقِينَ عَن صِدۡقِهِمۡۚ وَأَعَدَّ لِلۡكَٰفِرِينَ عَذَابًا أَلِيمٗا﴿٨﴾
88 למען ישאל את דוברי הצדק על צדקם, ולכופרים הוא הכין עונש כואב.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ ٱذۡكُرُواْ نِعۡمَةَ ٱللَّهِ عَلَيۡكُمۡ إِذۡ جَآءَتۡكُمۡ جُنُودٞ فَأَرۡسَلۡنَا عَلَيۡهِمۡ رِيحٗا وَجُنُودٗا لَّمۡ تَرَوۡهَاۚ وَكَانَ ٱللَّهُ بِمَا تَعۡمَلُونَ بَصِيرًا﴿٩﴾
99 הוי אלה אשר האמינו! זכרו את החסד שהעניק לכם אללה כאשר עטו עליכם גדודים, ונשלחו עליהם רוח וגדודים אשר לא ראיתם אותם, אך אללה תמיד רואה את מעשיכם.
إِذۡ جَآءُوكُم مِّن فَوۡقِكُمۡ وَمِنۡ أَسۡفَلَ مِنكُمۡ وَإِذۡ زَاغَتِ ٱلۡأَبۡصَٰرُ وَبَلَغَتِ ٱلۡقُلُوبُ ٱلۡحَنَاجِرَ وَتَظُنُّونَ بِٱللَّهِ ٱلظُّنُونَا۠﴿١٠﴾
1010 כאשר הם שעטו לעברכם, מלמעלה ומלמטה, כאשר העיניים בהו, והגיעו הלבבות עד הגרון, וחשבתם כל מיני דברים על אללה.
هُنَالِكَ ٱبۡتُلِيَ ٱلۡمُؤۡمِنُونَ وَزُلۡزِلُواْ زِلۡزَالٗا شَدِيدٗا﴿١١﴾
1111 אז הועמדו המאמינים בניסיון ועברו זעזוע קשה.
وَإِذۡ يَقُولُ ٱلۡمُنَٰفِقُونَ وَٱلَّذِينَ فِي قُلُوبِهِم مَّرَضٞ مَّا وَعَدَنَا ٱللَّهُ وَرَسُولُهُۥٓ إِلَّا غُرُورٗا﴿١٢﴾
1212 וכשהצבועים ואלה שחולי בלבבותיהם אמרו, “אללה ושליחו לא הבטיחו לנו אלא הבטחת שווא”.
وَإِذۡ قَالَت طَّآئِفَةٞ مِّنۡهُمۡ يَٰٓأَهۡلَ يَثۡرِبَ لَا مُقَامَ لَكُمۡ فَٱرۡجِعُواْۚ وَيَسۡتَـٔۡذِنُ فَرِيقٞ مِّنۡهُمُ ٱلنَّبِيَّ يَقُولُونَ إِنَّ بُيُوتَنَا عَوۡرَةٞ وَمَا هِيَ بِعَوۡرَةٍۖ إِن يُرِيدُونَ إِلَّا فِرَارٗا﴿١٣﴾
1313 ומחנה מהם אמרו: “הוי אנשי ית'רב! לא יהיה לכם פה ניצחון, אז שובו (אל בתיכם)”. ואמנם ביקש חלק מהם רשות מן הנביא לסגת, כאשר הם סברו לחינם כי: “בתינו חשופים ללא מגן” ואולם הם אינם חשופים, רק לברוח הם מבקשים.
وَلَوۡ دُخِلَتۡ عَلَيۡهِم مِّنۡ أَقۡطَارِهَا ثُمَّ سُئِلُواْ ٱلۡفِتۡنَةَ لَأٓتَوۡهَا وَمَا تَلَبَّثُواْ بِهَآ إِلَّا يَسِيرٗا﴿١٤﴾
1414 אם היו האויבים נכנסים אל העיר (אל-מדינה), מכל עבריה ופינותיה, ומציעים להם להתמרד נגדך, היו נענים לזאת ולא היו מתמהמהים אלא לזמן מועט.
وَلَقَدۡ كَانُواْ عَٰهَدُواْ ٱللَّهَ مِن قَبۡلُ لَا يُوَلُّونَ ٱلۡأَدۡبَٰرَۚ وَكَانَ عَهۡدُ ٱللَّهِ مَسۡـُٔولٗا﴿١٥﴾
1515 ומפני שהם כרתו עם אללה ברית, אשר לא ייסוגו לאחור, על הברית עם אללה יש לתת את הדין.
قُل لَّن يَنفَعَكُمُ ٱلۡفِرَارُ إِن فَرَرۡتُم مِّنَ ٱلۡمَوۡتِ أَوِ ٱلۡقَتۡلِ وَإِذٗا لَّا تُمَتَّعُونَ إِلَّا قَلِيلٗا﴿١٦﴾
1616 אמור: “הבריחה מן המוות או ההרג במלחמה לא תועיל לכם, וגם אז לא תתענגו כי אם מעט”.
قُلۡ مَن ذَا ٱلَّذِي يَعۡصِمُكُم مِّنَ ٱللَّهِ إِنۡ أَرَادَ بِكُمۡ سُوٓءًا أَوۡ أَرَادَ بِكُمۡ رَحۡمَةٗۚ وَلَا يَجِدُونَ لَهُم مِّن دُونِ ٱللَّهِ وَلِيّٗا وَلَا نَصِيرٗا﴿١٧﴾
1717 אמור: “מי הוא זה אשר יגונן עליכם מפני אללה, אם ירצה להרע לכם או אם ירצה לרחמכם?” ולא ימצאו להם מלבד אללה, לא אדון ולא מחלץ.
۞ قَدۡ يَعۡلَمُ ٱللَّهُ ٱلۡمُعَوِّقِينَ مِنكُمۡ وَٱلۡقَآئِلِينَ لِإِخۡوَٰنِهِمۡ هَلُمَّ إِلَيۡنَاۖ وَلَا يَأۡتُونَ ٱلۡبَأۡسَ إِلَّا قَلِيلًا﴿١٨﴾
1818 אללה מכיר את אלה המעכבים את אחיהם ביציאה אל הקרב, בהזמינם אותם אליהם, משום שהם בעצמם משתתפים בקרבות רק לעתים רחוקות.
أَشِحَّةً عَلَيۡكُمۡۖ فَإِذَا جَآءَ ٱلۡخَوۡفُ رَأَيۡتَهُمۡ يَنظُرُونَ إِلَيۡكَ تَدُورُ أَعۡيُنُهُمۡ كَٱلَّذِي يُغۡشَىٰ عَلَيۡهِ مِنَ ٱلۡمَوۡتِۖ فَإِذَا ذَهَبَ ٱلۡخَوۡفُ سَلَقُوكُم بِأَلۡسِنَةٍ حِدَادٍ أَشِحَّةً عَلَى ٱلۡخَيۡرِۚ أُوْلَٰٓئِكَ لَمۡ يُؤۡمِنُواْ فَأَحۡبَطَ ٱللَّهُ أَعۡمَٰلَهُمۡۚ وَكَانَ ذَٰلِكَ عَلَى ٱللَّهِ يَسِيرٗا﴿١٩﴾
1919 הם אינם ממהרים להושיט לך עזרה. בעת סכנה תראה אותם מביסים אליך בעיניים של אדם גוסס מרוב הפחד מהמוות. אולם משחולפת הסכנה, יבואו וידברו בלשון חדה, בשל צרות עיניהם על השלל. הם אינם מאמינים, ואללה יכשיל את מעשיהם, ואין קל מזה לאללה.
يَحۡسَبُونَ ٱلۡأَحۡزَابَ لَمۡ يَذۡهَبُواْۖ وَإِن يَأۡتِ ٱلۡأَحۡزَابُ يَوَدُّواْ لَوۡ أَنَّهُم بَادُونَ فِي ٱلۡأَعۡرَابِ يَسۡـَٔلُونَ عَنۡ أَنۢبَآئِكُمۡۖ وَلَوۡ كَانُواْ فِيكُم مَّا قَٰتَلُوٓاْ إِلَّا قَلِيلٗا﴿٢٠﴾
2020 הם חושבים כי המחנות לא עזבו, ולו באו המחנות, רוצים היו להיות הרחק במדבר עם הבדואים, ושם לשאול על חדשותיכם. אפילו אם היו נשארים עמכם, לא היו נלחמים אלא מעט.
لَّقَدۡ كَانَ لَكُمۡ فِي رَسُولِ ٱللَّهِ أُسۡوَةٌ حَسَنَةٞ لِّمَن كَانَ يَرۡجُواْ ٱللَّهَ وَٱلۡيَوۡمَ ٱلۡأٓخِرَ وَذَكَرَ ٱللَّهَ كَثِيرٗا﴿٢١﴾
2121 יש לכם בשליח אללה דוגמה טובה לזה אשר שם את מבטחו באללה, וביום הדין, ומזכיר את שם אללה רוב הזמן.
وَلَمَّا رَءَا ٱلۡمُؤۡمِنُونَ ٱلۡأَحۡزَابَ قَالُواْ هَٰذَا مَا وَعَدَنَا ٱللَّهُ وَرَسُولُهُۥ وَصَدَقَ ٱللَّهُ وَرَسُولُهُۥۚ وَمَا زَادَهُمۡ إِلَّآ إِيمَٰنٗا وَتَسۡلِيمٗا﴿٢٢﴾
2222 וכאשר ראו המאמינים את המחנות אמרו: “זה הוא אשר הבטיחו לנו אללה ושליחו, וצדק דיברו אללה ושליחו”. וזה הוסיף להם אמונה והשלמה (והתמסרות לאללה).
مِّنَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ رِجَالٞ صَدَقُواْ مَا عَٰهَدُواْ ٱللَّهَ عَلَيۡهِۖ فَمِنۡهُم مَّن قَضَىٰ نَحۡبَهُۥ وَمِنۡهُم مَّن يَنتَظِرُۖ وَمَا بَدَّلُواْ تَبۡدِيلٗا﴿٢٣﴾
2323 ואכן יש בין המאמינים גברים אשר קיימו את התחייבותם כלפי אללה, כמה מהם קיימו את נדרם, וכמה מהם עודם ממתינים ולא שינו דבר מאז שהתחייבו.
لِّيَجۡزِيَ ٱللَّهُ ٱلصَّٰدِقِينَ بِصِدۡقِهِمۡ وَيُعَذِّبَ ٱلۡمُنَٰفِقِينَ إِن شَآءَ أَوۡ يَتُوبَ عَلَيۡهِمۡۚ إِنَّ ٱللَّهَ كَانَ غَفُورٗا رَّحِيمٗا﴿٢٤﴾
2424 בוודאות אללה יגמול לאנשי הצדק על הצדק אשר בפיהם ויעניש את הצבועים אם ירצה או יקבל את חרטתם, כי אללה הוא הסולח והרחום.
وَرَدَّ ٱللَّهُ ٱلَّذِينَ كَفَرُواْ بِغَيۡظِهِمۡ لَمۡ يَنَالُواْ خَيۡرٗاۚ وَكَفَى ٱللَّهُ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ ٱلۡقِتَالَۚ وَكَانَ ٱللَّهُ قَوِيًّا عَزِيزٗا﴿٢٥﴾
2525 והסיג אללה את אלה אשר כפרו בזעמם לא השיגו דבר, וחסך אללה למאמינים את נטל המלחמה, כי אללה הוא החזק והעזוז.
وَأَنزَلَ ٱلَّذِينَ ظَٰهَرُوهُم مِّنۡ أَهۡلِ ٱلۡكِتَٰبِ مِن صَيَاصِيهِمۡ وَقَذَفَ فِي قُلُوبِهِمُ ٱلرُّعۡبَ فَرِيقٗا تَقۡتُلُونَ وَتَأۡسِرُونَ فَرِيقٗا﴿٢٦﴾
2626 והוא אשר הוריד ממבצריהם את אלה מאנשי הספר אשר עזרו לכופרים והכניס פחד רב בלבבותיהם. חלק מהם הרגתם וחלק שביתם.
وَأَوۡرَثَكُمۡ أَرۡضَهُمۡ وَدِيَٰرَهُمۡ وَأَمۡوَٰلَهُمۡ وَأَرۡضٗا لَّمۡ تَطَـُٔوهَاۚ وَكَانَ ٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ قَدِيرٗا﴿٢٧﴾
2727. והוא הוריש לכם את אדמתם ומושבותיהם ונכסיהם וגם ארץ אשר לא דרכה בה רגלכם, כי אללה הוא הכול-יכול.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلنَّبِيُّ قُل لِّأَزۡوَٰجِكَ إِن كُنتُنَّ تُرِدۡنَ ٱلۡحَيَوٰةَ ٱلدُّنۡيَا وَزِينَتَهَا فَتَعَالَيۡنَ أُمَتِّعۡكُنَّ وَأُسَرِّحۡكُنَّ سَرَاحٗا جَمِيلٗا﴿٢٨﴾
2828 הוי הנביא! אמור לנשותיך: “אם אתן רוצות את חיי העולם הזה ותענוגותיו, בואו ואעניק לכן רכוש ואשלח אוהבן בצורה הוגנת.
وَإِن كُنتُنَّ تُرِدۡنَ ٱللَّهَ وَرَسُولَهُۥ وَٱلدَّارَ ٱلۡأٓخِرَةَ فَإِنَّ ٱللَّهَ أَعَدَّ لِلۡمُحۡسِنَٰتِ مِنكُنَّ أَجۡرًا عَظِيمٗا﴿٢٩﴾
2929 ואולם אם בוחרות אתן באללה ובשליחו ובעולם הבא, הנה הכין אללה גמול כביר לצדיקות אשר בכן”.
يَٰنِسَآءَ ٱلنَّبِيِّ مَن يَأۡتِ مِنكُنَّ بِفَٰحِشَةٖ مُّبَيِّنَةٖ يُضَٰعَفۡ لَهَا ٱلۡعَذَابُ ضِعۡفَيۡنِۚ وَكَانَ ذَٰلِكَ عَلَى ٱللَّهِ يَسِيرٗا﴿٣٠﴾
3030 הוי נשות הנביא! אם יוכח שאחת מכן עברה עבירה מבישה (זנות), עונשה יוכפל ואין קל מזה לאללה.
۞ وَمَن يَقۡنُتۡ مِنكُنَّ لِلَّهِ وَرَسُولِهِۦ وَتَعۡمَلۡ صَٰلِحٗا نُّؤۡتِهَآ أَجۡرَهَا مَرَّتَيۡنِ وَأَعۡتَدۡنَا لَهَا رِزۡقٗا كَرِيمٗا﴿٣١﴾
3131 אבל אם יוכח שהיא מסורה לאללה ולשליחו ועושה את הטוב, יהיה גמולה כפול (בעולם הבא), עבורה הכנו פרנסה שופעת.
يَٰنِسَآءَ ٱلنَّبِيِّ لَسۡتُنَّ كَأَحَدٖ مِّنَ ٱلنِّسَآءِ إِنِ ٱتَّقَيۡتُنَّۚ فَلَا تَخۡضَعۡنَ بِٱلۡقَوۡلِ فَيَطۡمَعَ ٱلَّذِي فِي قَلۡبِهِۦ مَرَضٞ وَقُلۡنَ قَوۡلٗا مَّعۡرُوفٗا﴿٣٢﴾
3232 הוי נשות הנביא! אין אתן כשאר הנשים. אם את אללה אתן יראות, אל תדברנה בקלות- דעת, לבל יתעורר חשקו של זה אשר חולי בלבו. לכן דברנה בצורה נאותה.
وَقَرۡنَ فِي بُيُوتِكُنَّ وَلَا تَبَرَّجۡنَ تَبَرُّجَ ٱلۡجَٰهِلِيَّةِ ٱلۡأُولَىٰۖ وَأَقِمۡنَ ٱلصَّلَوٰةَ وَءَاتِينَ ٱلزَّكَوٰةَ وَأَطِعۡنَ ٱللَّهَ وَرَسُولَهُۥٓۚ إِنَّمَا يُرِيدُ ٱللَّهُ لِيُذۡهِبَ عَنكُمُ ٱلرِّجۡسَ أَهۡلَ ٱلۡبَيۡتِ وَيُطَهِّرَكُمۡ تَطۡهِيرٗا﴿٣٣﴾
3333 שבו ונוחו בבתיכן, ואל התהדרו כהתהדרות ימי הבערות הראשונה. קיימו את התפילה ותנו זכאת, והישמעו לאללה ולשליחו, כי אללה רוצה להעביר מעליכם, אנשי בית הנביא, את הטומאה ולטהר אתכם לחלוטין.
وَٱذۡكُرۡنَ مَا يُتۡلَىٰ فِي بُيُوتِكُنَّ مِنۡ ءَايَٰتِ ٱللَّهِ وَٱلۡحِكۡمَةِۚ إِنَّ ٱللَّهَ كَانَ لَطِيفًا خَبِيرًا﴿٣٤﴾
3434 וזכורנה את אותות אללה ואת החכמה אשר נקראות בבתיכן, כי אללה בקי ויודע הכול.
إِنَّ ٱلۡمُسۡلِمِينَ وَٱلۡمُسۡلِمَٰتِ وَٱلۡمُؤۡمِنِينَ وَٱلۡمُؤۡمِنَٰتِ وَٱلۡقَٰنِتِينَ وَٱلۡقَٰنِتَٰتِ وَٱلصَّٰدِقِينَ وَٱلصَّٰدِقَٰتِ وَٱلصَّٰبِرِينَ وَٱلصَّٰبِرَٰتِ وَٱلۡخَٰشِعِينَ وَٱلۡخَٰشِعَٰتِ وَٱلۡمُتَصَدِّقِينَ وَٱلۡمُتَصَدِّقَٰتِ وَٱلصَّٰٓئِمِينَ وَٱلصَّٰٓئِمَٰتِ وَٱلۡحَٰفِظِينَ فُرُوجَهُمۡ وَٱلۡحَٰفِظَٰتِ وَٱلذَّٰكِرِينَ ٱللَّهَ كَثِيرٗا وَٱلذَّٰكِرَٰتِ أَعَدَّ ٱللَّهُ لَهُم مَّغۡفِرَةٗ وَأَجۡرًا عَظِيمٗا﴿٣٥﴾
3535 אכן המוסלמים והמוסלמיות, והמאמינים והמאמינות, והאדוקים והאדוקות, ודוברי הצדק ודוברות הצדק, ובעלי הסבלנות ובעלות הסבלנות, והענווים והענווה, ונותני הצדקה ונותנות הצדקה, והצמים והצמות, השומרים על טהרת ערוותם והשומרות עליה, והמרבים להזכיר את אללה והמרבות להזכירו(את אללה) - הבטיח להם אללה סליחת חטאים וגמול אדיר
وَمَا كَانَ لِمُؤۡمِنٖ وَلَا مُؤۡمِنَةٍ إِذَا قَضَى ٱللَّهُ وَرَسُولُهُۥٓ أَمۡرًا أَن يَكُونَ لَهُمُ ٱلۡخِيَرَةُ مِنۡ أَمۡرِهِمۡۗ وَمَن يَعۡصِ ٱللَّهَ وَرَسُولَهُۥ فَقَدۡ ضَلَّ ضَلَٰلٗا مُّبِينٗا﴿٣٦﴾
3636 כאשר אללה ושליחו פוסקים בכל עניין שהוא, אין הברירה נתונה בידו של אף מאמין או מאמינה להחליט בעניין זה. כל מי שמפר את דברי אללה ושליחו הריהו תועה תעייה ברורה.
وَإِذۡ تَقُولُ لِلَّذِيٓ أَنۡعَمَ ٱللَّهُ عَلَيۡهِ وَأَنۡعَمۡتَ عَلَيۡهِ أَمۡسِكۡ عَلَيۡكَ زَوۡجَكَ وَٱتَّقِ ٱللَّهَ وَتُخۡفِي فِي نَفۡسِكَ مَا ٱللَّهُ مُبۡدِيهِ وَتَخۡشَى ٱلنَّاسَ وَٱللَّهُ أَحَقُّ أَن تَخۡشَىٰهُۖ فَلَمَّا قَضَىٰ زَيۡدٞ مِّنۡهَا وَطَرٗا زَوَّجۡنَٰكَهَا لِكَيۡ لَا يَكُونَ عَلَى ٱلۡمُؤۡمِنِينَ حَرَجٞ فِيٓ أَزۡوَٰجِ أَدۡعِيَآئِهِمۡ إِذَا قَضَوۡاْ مِنۡهُنَّ وَطَرٗاۚ وَكَانَ أَمۡرُ ٱللَّهِ مَفۡعُولٗا﴿٣٧﴾
3737 אמרת לאיש אשר אללה העניק לו חסד, ואשר אף אתה הענקת לו חסד, “החזק באשתך וירא את אללה”. והסתרת בלבך את אשר אללה יודע. אתה פוחד מפני הבריות, אבל אללה ראוי יותר כי תפחד מפניו. לאחר שהתייחד זיד עמה, חיתנו אותה לך, למען שלא יובכו המאמינים לשאת את גרושות בניהם המאומצים אם התייחדו עמן. כך נתקיים אשר גזר אללה.
مَّا كَانَ عَلَى ٱلنَّبِيِّ مِنۡ حَرَجٖ فِيمَا فَرَضَ ٱللَّهُ لَهُۥۖ سُنَّةَ ٱللَّهِ فِي ٱلَّذِينَ خَلَوۡاْ مِن قَبۡلُۚ وَكَانَ أَمۡرُ ٱللَّهِ قَدَرٗا مَّقۡدُورًا﴿٣٨﴾
3838 אין כל דופי בנביא על קיימו את צווי אללה, כך הייתה דרכו של אללה עם אלה אשר חלפו לפני כן. דבר אללה תמיד מתקיים ומוחלט.
ٱلَّذِينَ يُبَلِّغُونَ رِسَٰلَٰتِ ٱللَّهِ وَيَخۡشَوۡنَهُۥ وَلَا يَخۡشَوۡنَ أَحَدًا إِلَّا ٱللَّهَۗ وَكَفَىٰ بِٱللَّهِ حَسِيبٗا﴿٣٩﴾
3939 אלה אשר יודיעו את המסרים אשר שלח ריבונם, ויראו אותו ולא יראו אחד מלבד אללה. די באללה לעשיית החשבון.
مَّا كَانَ مُحَمَّدٌ أَبَآ أَحَدٖ مِّن رِّجَالِكُمۡ وَلَٰكِن رَّسُولَ ٱللَّهِ وَخَاتَمَ ٱلنَّبِيِّـۧنَۗ وَكَانَ ٱللَّهُ بِكُلِّ شَيۡءٍ عَلِيمٗا﴿٤٠﴾
4040 לא היה מוחמד אב לאיש מכם, כי אם שליח אללה וחותם הנביאים, ואללה יודע כל דבר.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ ٱذۡكُرُواْ ٱللَّهَ ذِكۡرٗا كَثِيرٗا﴿٤١﴾
4141הוי אלה אשר האמינו! הרבו להזכיר את שם אללה,
وَسَبِّحُوهُ بُكۡرَةٗ وَأَصِيلًا﴿٤٢﴾
4242 ושבחוהו בבוקר ובערב.
هُوَ ٱلَّذِي يُصَلِّي عَلَيۡكُمۡ وَمَلَٰٓئِكَتُهُۥ لِيُخۡرِجَكُم مِّنَ ٱلظُّلُمَٰتِ إِلَى ٱلنُّورِۚ وَكَانَ بِٱلۡمُؤۡمِنِينَ رَحِيمٗا﴿٤٣﴾
4343 הוא זה אשר יברך אתכם ומלאכיו הם המתפללים למענכם, כדי שיוציא אתכם מהחושך אל האור, והרי רחום הוא על המאמינים.
تَحِيَّتُهُمۡ يَوۡمَ يَلۡقَوۡنَهُۥ سَلَٰمٞۚ وَأَعَدَّ لَهُمۡ أَجۡرٗا كَرِيمٗا﴿٤٤﴾
4444 ביום שבו הם יפגשו אותו (המאמינים את אללה), יברכו אותו בברכת “שלום”. הכין הוא להם גמול שופע.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلنَّبِيُّ إِنَّآ أَرۡسَلۡنَٰكَ شَٰهِدٗا وَمُبَشِّرٗا وَنَذِيرٗا﴿٤٥﴾
4545 הוי הנביא! הנה אנחנו שלחנו אותך עד ומבשר ומזהיר,
وَدَاعِيًا إِلَى ٱللَّهِ بِإِذۡنِهِۦ وَسِرَاجٗا مُّنِيرٗا﴿٤٦﴾
4646 ולקרוא אל אללה ברצונו, ולהיות אור מאיר,
وَبَشِّرِ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ بِأَنَّ لَهُم مِّنَ ٱللَّهِ فَضۡلٗا كَبِيرٗا﴿٤٧﴾
4747 ובשר למאמינים שיש להם מאללה חסד אדיר.
وَلَا تُطِعِ ٱلۡكَٰفِرِينَ وَٱلۡمُنَٰفِقِينَ وَدَعۡ أَذَىٰهُمۡ وَتَوَكَّلۡ عَلَى ٱللَّهِۚ وَكَفَىٰ بِٱللَّهِ وَكِيلٗا﴿٤٨﴾
4848 ואל תשמע בקול הכופרים והצבועים, והתעלם מדיבורם הפוגע, וסמוך על אללה, ומספיק להיסמך על אללה.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُوٓاْ إِذَا نَكَحۡتُمُ ٱلۡمُؤۡمِنَٰتِ ثُمَّ طَلَّقۡتُمُوهُنَّ مِن قَبۡلِ أَن تَمَسُّوهُنَّ فَمَا لَكُمۡ عَلَيۡهِنَّ مِنۡ عِدَّةٖ تَعۡتَدُّونَهَاۖ فَمَتِّعُوهُنَّ وَسَرِّحُوهُنَّ سَرَاحٗا جَمِيلٗا﴿٤٩﴾
4949 הוי אלה אשר האמינו! אם מתחתנים אתם עם נשים מאמינות ואז מתגרשים מהן לפני ההתייחדות, אל לכם להטיל עליהן תקופת המתנה אשר את ימיה תדרשו למנות, ולכן תנו להן מתנה ושלחו אותן בהגינות.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلنَّبِيُّ إِنَّآ أَحۡلَلۡنَا لَكَ أَزۡوَٰجَكَ ٱلَّٰتِيٓ ءَاتَيۡتَ أُجُورَهُنَّ وَمَا مَلَكَتۡ يَمِينُكَ مِمَّآ أَفَآءَ ٱللَّهُ عَلَيۡكَ وَبَنَاتِ عَمِّكَ وَبَنَاتِ عَمَّٰتِكَ وَبَنَاتِ خَالِكَ وَبَنَاتِ خَٰلَٰتِكَ ٱلَّٰتِي هَاجَرۡنَ مَعَكَ وَٱمۡرَأَةٗ مُّؤۡمِنَةً إِن وَهَبَتۡ نَفۡسَهَا لِلنَّبِيِّ إِنۡ أَرَادَ ٱلنَّبِيُّ أَن يَسۡتَنكِحَهَا خَالِصَةٗ لَّكَ مِن دُونِ ٱلۡمُؤۡمِنِينَۗ قَدۡ عَلِمۡنَا مَا فَرَضۡنَا عَلَيۡهِمۡ فِيٓ أَزۡوَٰجِهِمۡ وَمَا مَلَكَتۡ أَيۡمَٰنُهُمۡ لِكَيۡلَا يَكُونَ عَلَيۡكَ حَرَجٞۗ وَكَانَ ٱللَّهُ غَفُورٗا رَّحِيمٗا﴿٥٠﴾
5050 הוי הנביא! הנה אנו מרשים לך את נשותיך אשר שילמת להן את דמי המוהר והנשים אשר בבעלותך אשר נתן לך אללה משלל המלחמות, וכן את בנות דודיך ודודותיך מצד האב והאם שהיגרו עמך, וכל אישה מאמינה המעניקה עצמה לנביא, אם ירצה הנביא להתחתן עמה. זכות זו תיוחד רק לך מכל המאמינים שאת זכויותיהם ביחס לנשותיהם והנשים אשר בבעלותם כבר קבענו להם. זאת למען לא יוטל בך דופי, כי אללה הוא סולח ורחום
۞ تُرۡجِي مَن تَشَآءُ مِنۡهُنَّ وَتُـٔۡوِيٓ إِلَيۡكَ مَن تَشَآءُۖ وَمَنِ ٱبۡتَغَيۡتَ مِمَّنۡ عَزَلۡتَ فَلَا جُنَاحَ عَلَيۡكَۚ ذَٰلِكَ أَدۡنَىٰٓ أَن تَقَرَّ أَعۡيُنُهُنَّ وَلَا يَحۡزَنَّ وَيَرۡضَيۡنَ بِمَآ ءَاتَيۡتَهُنَّ كُلُّهُنَّۚ وَٱللَّهُ يَعۡلَمُ مَا فِي قُلُوبِكُمۡۚ وَكَانَ ٱللَّهُ عَلِيمًا حَلِيمٗا﴿٥١﴾
5151 דחה מעליך כל אחת מהן שתרצה, אסוף אליך את אשר תרצה, וכן לא יהיה בך דופי אם תבקש את קרבתה של אחת שדחית קודם. זו הדרך הטובה ביותר, כדי שכולן תשבענה רצון במה שתתן להן ולא תצטערנה. אללה יודע מה שבלבבותיכם כי הוא הכול יודע ומתון.
لَّا يَحِلُّ لَكَ ٱلنِّسَآءُ مِنۢ بَعۡدُ وَلَآ أَن تَبَدَّلَ بِهِنَّ مِنۡ أَزۡوَٰجٖ وَلَوۡ أَعۡجَبَكَ حُسۡنُهُنَّ إِلَّا مَا مَلَكَتۡ يَمِينُكَۗ وَكَانَ ٱللَّهُ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ رَّقِيبٗا﴿٥٢﴾
5252 אין נשים אחרות מורשות לך אחרי זה, ולא תוכל להחליף בהן אישה מנשותיך אפילו אם מצאו חן בעיניך, פרס לאלה אשר בבעלותך, כי אללה היודע על כל דבר.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَا تَدۡخُلُواْ بُيُوتَ ٱلنَّبِيِّ إِلَّآ أَن يُؤۡذَنَ لَكُمۡ إِلَىٰ طَعَامٍ غَيۡرَ نَٰظِرِينَ إِنَىٰهُ وَلَٰكِنۡ إِذَا دُعِيتُمۡ فَٱدۡخُلُواْ فَإِذَا طَعِمۡتُمۡ فَٱنتَشِرُواْ وَلَا مُسۡتَـٔۡنِسِينَ لِحَدِيثٍۚ إِنَّ ذَٰلِكُمۡ كَانَ يُؤۡذِي ٱلنَّبِيَّ فَيَسۡتَحۡيِۦ مِنكُمۡۖ وَٱللَّهُ لَا يَسۡتَحۡيِۦ مِنَ ٱلۡحَقِّۚ وَإِذَا سَأَلۡتُمُوهُنَّ مَتَٰعٗا فَسۡـَٔلُوهُنَّ مِن وَرَآءِ حِجَابٖۚ ذَٰلِكُمۡ أَطۡهَرُ لِقُلُوبِكُمۡ وَقُلُوبِهِنَّۚ وَمَا كَانَ لَكُمۡ أَن تُؤۡذُواْ رَسُولَ ٱللَّهِ وَلَآ أَن تَنكِحُوٓاْ أَزۡوَٰجَهُۥ مِنۢ بَعۡدِهِۦٓ أَبَدًاۚ إِنَّ ذَٰلِكُمۡ كَانَ عِندَ ٱللَّهِ عَظِيمًا﴿٥٣﴾
5353 הוי אלה אשר האמינו! אסור לכם להיכנס אל בתי הנביא, אלא אם הוזמנתם אל האוכל, ואל תבואו לפני המועד למען לא תחכו. רק כשתיקראו היכנסו, ואחרי שתאכלו התפזרו מבלי להתמהמה לשם שיחה. כי אכן זה מציק לנביא, אך הוא מתבייש להגיד לכם. אך אללה לא יבוש מהצדק. וכאשר אתם שואלים (מנשות הנביא) חפץ כלשהו, עשו זאת מאחורי חוצץ, זה יותר טהור ללבבותיכם וללבבותיהן. אסור לכם להציק לשליח אללה, ולעולם אל לכם לשאת את נשותיו אחריו, כי הדבר אצל אללה אדיר.
إِن تُبۡدُواْ شَيۡـًٔا أَوۡ تُخۡفُوهُ فَإِنَّ ٱللَّهَ كَانَ بِكُلِّ شَيۡءٍ عَلِيمٗا﴿٥٤﴾
5454 בין אם תגלו דבר-מה או תסתירוהו, אכן אללה הוא היודע הכול.
لَّا جُنَاحَ عَلَيۡهِنَّ فِيٓ ءَابَآئِهِنَّ وَلَآ أَبۡنَآئِهِنَّ وَلَآ إِخۡوَٰنِهِنَّ وَلَآ أَبۡنَآءِ إِخۡوَٰنِهِنَّ وَلَآ أَبۡنَآءِ أَخَوَٰتِهِنَّ وَلَا نِسَآئِهِنَّ وَلَا مَا مَلَكَتۡ أَيۡمَٰنُهُنَّۗ وَٱتَّقِينَ ٱللَّهَۚ إِنَّ ٱللَّهَ كَانَ عَلَىٰ كُلِّ شَيۡءٖ شَهِيدًا﴿٥٥﴾
5555 לא יהיה בהן (נשות הנביא) אשמה, (בכול הקשור למעשיהן כמו להיראות בלי צעיף) לפני אבותיהן ובניהן, אחיהן ובני אחיהן ובני האחיות שלהן, או נשים (מאמינות) לאלה אשר בשליטתך אשר בבעלותן. היו יראות את אללה, והרי אללה עד לכול.
إِنَّ ٱللَّهَ وَمَلَٰٓئِكَتَهُۥ يُصَلُّونَ عَلَى ٱلنَّبِيِّۚ يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ صَلُّواْ عَلَيۡهِ وَسَلِّمُواْ تَسۡلِيمًا﴿٥٦﴾
5656 אכן אללה ומלאכיו מברכים את הנביא. הוי אלה אשר האמינו! התפללו בעדו וברכו אותו בשלום.
إِنَّ ٱلَّذِينَ يُؤۡذُونَ ٱللَّهَ وَرَسُولَهُۥ لَعَنَهُمُ ٱللَّهُ فِي ٱلدُّنۡيَا وَٱلۡأٓخِرَةِ وَأَعَدَّ لَهُمۡ عَذَابٗا مُّهِينٗا﴿٥٧﴾
5757 אכן אלה הפוגעים (באמירתם) באללה ושליחו, אללה יקלל אותם בעולם הזה ובעולם הבא, וצפוי להם עונש משפיל.
وَٱلَّذِينَ يُؤۡذُونَ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ وَٱلۡمُؤۡمِنَٰتِ بِغَيۡرِ مَا ٱكۡتَسَبُواْ فَقَدِ ٱحۡتَمَلُواْ بُهۡتَٰنٗا وَإِثۡمٗا مُّبِينٗا﴿٥٨﴾
5858 ואלה אשר פוגעים במאמינים ובמאמינות בלי כל הצדקה, ישאו את כובד משקלו של השקר ואשמה ברורה.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلنَّبِيُّ قُل لِّأَزۡوَٰجِكَ وَبَنَاتِكَ وَنِسَآءِ ٱلۡمُؤۡمِنِينَ يُدۡنِينَ عَلَيۡهِنَّ مِن جَلَٰبِيبِهِنَّۚ ذَٰلِكَ أَدۡنَىٰٓ أَن يُعۡرَفۡنَ فَلَا يُؤۡذَيۡنَۗ وَكَانَ ٱللَّهُ غَفُورٗا رَّحِيمٗا﴿٥٩﴾
5959 הוי הנביא! אמור לנשותיך ולבנותיך ולנשות המאמינים, כי עליהן להתכסות בגלימותיהן. בכך ייטיבו להכיר (האנשים בכבודן) ולא יפגעו בהן. ואללה הוא הסלחן והרחום.
۞ لَّئِن لَّمۡ يَنتَهِ ٱلۡمُنَٰفِقُونَ وَٱلَّذِينَ فِي قُلُوبِهِم مَّرَضٞ وَٱلۡمُرۡجِفُونَ فِي ٱلۡمَدِينَةِ لَنُغۡرِيَنَّكَ بِهِمۡ ثُمَّ لَا يُجَاوِرُونَكَ فِيهَآ إِلَّا قَلِيلٗا﴿٦٠﴾
6060 אם לא יחדלו ממעשיהם הצבועים ואלה אשר חולי בלבם ומפיצי השמועות בעיר אל-מדינה, אנחנו בוודאות ניתן לך סמכות ושליטה עליהם, וימיהם בעיר יהיו ספורים.
مَّلۡعُونِينَۖ أَيۡنَمَا ثُقِفُوٓاْ أُخِذُواْ وَقُتِّلُواْ تَقۡتِيلٗا﴿٦١﴾
6161 מקוללים יהיו! ובכל מקום שיימצאו, ייתפסו וייהרגו.
سُنَّةَ ٱللَّهِ فِي ٱلَّذِينَ خَلَوۡاْ مِن قَبۡلُۖ وَلَن تَجِدَ لِسُنَّةِ ٱللَّهِ تَبۡدِيلٗا﴿٦٢﴾
6262 זה נוהג אללה באלה אשר קדמו, ולנוהג אללה אין תחליף.
يَسۡـَٔلُكَ ٱلنَّاسُ عَنِ ٱلسَّاعَةِۖ قُلۡ إِنَّمَا عِلۡمُهَا عِندَ ٱللَّهِۚ وَمَا يُدۡرِيكَ لَعَلَّ ٱلسَّاعَةَ تَكُونُ قَرِيبًا﴿٦٣﴾
6363 ישאלוך האנשים על מועד השעה. אמור: “רק אללה יודע אותו. ייתכן שהשעה קרובה”.
إِنَّ ٱللَّهَ لَعَنَ ٱلۡكَٰفِرِينَ وَأَعَدَّ لَهُمۡ سَعِيرًا﴿٦٤﴾
6464 אכן אללה קילל את הכופרים והכין להם את אש הלהבה,
خَٰلِدِينَ فِيهَآ أَبَدٗاۖ لَّا يَجِدُونَ وَلِيّٗا وَلَا نَصِيرٗا﴿٦٥﴾
6565 יישארו בה לעולם ועד ולא ימצאו מגן או מחלץ.
يَوۡمَ تُقَلَّبُ وُجُوهُهُمۡ فِي ٱلنَّارِ يَقُولُونَ يَٰلَيۡتَنَآ أَطَعۡنَا ٱللَّهَ وَأَطَعۡنَا ٱلرَّسُولَا۠﴿٦٦﴾
6666 ביום אשר ייהפכו פניהם באש יאמרו: “הלוואי שהיינו שומעים בקול אללה ושומעים בקול שליחו”.
وَقَالُواْ رَبَّنَآ إِنَّآ أَطَعۡنَا سَادَتَنَا وَكُبَرَآءَنَا فَأَضَلُّونَا ٱلسَّبِيلَا۠﴿٦٧﴾
6767 ויאמרו: “ריבוננו! אנו הלכנו שולל אחרי אדונינו ומנהיגינו והם התעונו מדרך הישר,
رَبَّنَآ ءَاتِهِمۡ ضِعۡفَيۡنِ مِنَ ٱلۡعَذَابِ وَٱلۡعَنۡهُمۡ لَعۡنٗا كَبِيرٗا﴿٦٨﴾
6868 ריבוננו! הכפל את עונשם וקללם קללה גדולה”.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ لَا تَكُونُواْ كَٱلَّذِينَ ءَاذَوۡاْ مُوسَىٰ فَبَرَّأَهُ ٱللَّهُ مِمَّا قَالُواْۚ وَكَانَ عِندَ ٱللَّهِ وَجِيهٗا﴿٦٩﴾
6969 הוי אלה אשר האמינו! אל תהיו דומים לאלה שפגעו במשה, ואללה ניקה אותו מאשר אמרו. הוא היה מכובד אצל אללה.
يَٰٓأَيُّهَا ٱلَّذِينَ ءَامَنُواْ ٱتَّقُواْ ٱللَّهَ وَقُولُواْ قَوۡلٗا سَدِيدٗا﴿٧٠﴾
7070 הוי אלה אשר האמינו! יראו את אללה ודברו רק את הצדק
يُصۡلِحۡ لَكُمۡ أَعۡمَٰلَكُمۡ وَيَغۡفِرۡ لَكُمۡ ذُنُوبَكُمۡۗ وَمَن يُطِعِ ٱللَّهَ وَرَسُولَهُۥ فَقَدۡ فَازَ فَوۡزًا عَظِيمًا﴿٧١﴾
7171 ואז ישפר לכם אללה את מעשיכם ויסלח לכם על חטאיכם כי מי ששומע בקול אללה ושליחו יזכה זכיה עצומה.
إِنَّا عَرَضۡنَا ٱلۡأَمَانَةَ عَلَى ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلۡأَرۡضِ وَٱلۡجِبَالِ فَأَبَيۡنَ أَن يَحۡمِلۡنَهَا وَأَشۡفَقۡنَ مِنۡهَا وَحَمَلَهَا ٱلۡإِنسَٰنُۖ إِنَّهُۥ كَانَ ظَلُومٗا جَهُولٗا﴿٧٢﴾
7272 אנו הצענו את (השמירה על) הפיקדון לשמים, לארץ ולהרים, אך הם סירבו לקבלה ופחדו ממנה, ורק האדם קיבלה על עצמו. אכן, האדם הוכיח שהוא מקפח וחסר דעת.
لِّيُعَذِّبَ ٱللَّهُ ٱلۡمُنَٰفِقِينَ وَٱلۡمُنَٰفِقَٰتِ وَٱلۡمُشۡرِكِينَ وَٱلۡمُشۡرِكَٰتِ وَيَتُوبَ ٱللَّهُ عَلَى ٱلۡمُؤۡمِنِينَ وَٱلۡمُؤۡمِنَٰتِۗ وَكَانَ ٱللَّهُ غَفُورٗا رَّحِيمَۢا﴿٧٣﴾
7373 כדי שיעניש אללה את הצבועים והצבועות ואת המשתפים והמשתפות. אך הוא מקבל את חרטת המאמינים והמאמינות, כי אללה סולח, רחום.